|
"...משורר הדלות והעצב
הייתי, חשבתי להיות
עיקר הדיבור הוא הנפש
אני ידעתי ושכחתי להודות..."
(מועדון החולמים על צדק- פורטיסחרוף)
נזכרת שעמדת באור הצהוב
והאמת הייתה עטויה
ליטפתי בעיניך את גופך החשוף
מתענגת על שלווה חצויה...
|
אמש ליטפה אותי הרוח בפראות
וחשת איתי את קלילותה וחומה
ראשך מונח על מחטי ארנים
וראשי בחיקך בדממה
|
חושך-
תאוותנו
המסתה של המציאות
|
לאון השליטה הרגעי
שטוף חמלה וכיסופים
|
קווים עגולים
קווים מקבילים
בלבול המילים
סתירות, טלטולים
|
|
|
נגמר העזוז,
והתפילה חרישית
נמאס מסרטים
והנסיקה איטית
במקום להתאבד
במקום ללכת לים
תכתבו לבמה
ולפורום גם |
|
