|
יליד 1984.
במרחבי נימים ותעצומות נפשכם כורעת לפרוח
שבועת האמת מסתתרת מאחורי עיניכם
|
העולם הפסיק לחוג אז לדקה, אולי לשנה
אז קמה העובדה על יוצרה
אחר התבגרותי שבה התהייה המתמדת אודותם
|
אלפים שהם פחות מאחד
בר-הדעת והאהבה
|
גרמי שמים,
גורמים לי,
שמימיים
|
אין השאלה למה באתי
השאלה, כמובן למה
|
כעת שכול מגפן לא בצורה, שכול אכזבה
שוכל חלום ישן פג תפארת
למוד ושבע לחימת התשה,
מספיד את אשת השנה,
|
כמה לגוף החם שישכב לצדך
הגוף הלא מוכר ועם זאת הכה מוכר
שייקח את כל המחשבות והתהיות לנשיה וממנה
|
ולעיתים נראה, כי הן מבקעות אותו
הכדור השחור הלילי
ישר אל מרכזו,
אל ליבו החלול או העמוק,
האינסופי
|
מול הקיר, מול הראי
זה ניצב מולי שם, בחדר עולה ויורד
שערו כבר הלבין במו עיניו ומקורזל ומתפורר
ונופל, כמו חדר זה שעתה יורד
|
וכשמכר את נשמתו לכוח חטאיו
רק אז כוסה בבד
כדי שיוכל לבוש כל עוד
יחפוץ אדונו
|
עלייה, עלייה
מישור של תובנות נגלה
כוחי במותני אני תש
מתחיל לצעוד בבטחה במישור הנכבש
|
בוקר טוב להתחלה חדשה
הנה נמתח הקשר הישר שנקשר ואבד באיבו
הנה קצה חבל אחד מספר סיפור על תקופה שחלפה,
|
לפנות בין ערביים
אני ממתין בעצלתיים
וביגיעה
בזמן כלשהו - בין ההתחייבות לחופשה
|
התחושה הנוכחת הזו, הפועמת, בעיקר מתריסה,
נושמת. אבל ביסודה כואבת, עמומה אומנם,
אבל לוחצת כנגד מעטפת העור החוצה,
ושוטפת את כל הגוף בכאב.
|
הכל ידעו, כך לפחות הדורש
עלות הכניסה היא חייך
|
פאר יצירה
שמי יצרה?
הדעה השתבשה,
טענה כמעט הופרכה ומדוע שלא כדרך אגב נהגתה
|
מבטי חפוז, מוגף
שועה, מתלבט אם אין זה עניין של מה בך
חורז לך, מדוע כך לך?
כניסור עצמי של איבר הרגשה
|
הטירוף מרחיק מקבלת מצב של כיוון והתחלה
לא אדע מתי אתרגל, היכן אתאחד עם ידיעה
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
ש"י עגנון?
הוא לא כתב את
חסמב"ה, במקרה?
אד המתאבד חושף
חור נוסף
בהשכלתו |
|
