[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 76479007 76479007
אל היוצרים המוערכים על ידי יובל באריאל היוצרים המעריכים את יובל בארי
אתה מחפש לחיות
לחיות!
להרגש לשמוח לפחד לאהוב לשנוא - לטעום את החיים עם
כל הטעם שיכול להיות, עם כמה שיותר צבעים חושים
ריחות טעמים תחושות חוויות.
להרגיש את אנטרטיקה ואת הג'ונגל את המים ואת החמסין
את ההרים ואת המדבר את השמיים ומה שמתחת למים. את
המגע של הדוגמנית ושל האנטילופה של החרא ושל הורדים.
של משב הרוח הנעים מלטף את כל גופי בחמימות וניחוח
פרחים מפוףץ את מוחי בסערת חושים.
אשה שגונחת ללא שליטה וגבר שעומד בצד ומקנא.
ואז שוכב בים על החול שוקע אל תוכו לאור קרניה
האחרונות של השמש בשקיעה. לאחר מכן אוכל מאכלים
מסובבי חושים שאתה מרגיש כל חלק בגוף שלך, טועם
דברים חריפים חמוצים מתוקים מרים - ואחרי זה שותים
יינות ומשקאות שונים ומשונים בעלי טעמים חזקים עד
כדי שכרון חושים טוטאלי של עיבוד עצמי לבחוץ
ולאלכוהול.
להתעטף בעלים של הטבע או להרגיע שחקים בהרים
הגבוהים. לנשום נשימה שתמלא את כל שערות גופך באויר
קר וצלול, נקי, אמיתי. ואז לגלוש על השלג ולארות נוף
שמגלה בפניך את כל העולם. מה שמתחתיו. ומה שמעליו.
ואז, אחרי שינה ארוכה שבה אתה מעכל את חייך, אתה קם,
ומגלה עצמך מחובק ע"י האשה שאתה אוהב, והיא זה אתה,
ואתה זה היא, ואתם זה אותו הדבר-ביחד-עטופים בשמיכת
כותנה דקה ומחממת, על מזרון ששוקע יחד עם שניכם אל
תוך העולם, מריח אותה, מלטף אותה, נושם אותה, ומודה
לאמה אדמה שאני חי בעולם המקסים הזה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עם הזמן מנסים להבין דברים ולא לחשוב ותהות על אוטומט ועל
ערפאת ועל העיתונים ועל כל מיני שטויות שעולות לך במוח ברגעים
מסוימים או בחלקים מהם שביום שלך

סופני
השמיים יהיו גדולים, השמש תזרח, ההרים ישארו במקום - והנחלים
יזרמו.
חלום שאליו נקלענו - שאנחנו כל כך מתמכרים אליו, כל כך ממשיכים
לרצות אותו, להתעניין בו.
ויום אחד נפתח את העיניים, וננשום את האויר - לפני שכבר לא
יהיה אפשר, וברגע אחד - נשכח הכל

מה שבאמת זה לא המציאות, אלא מה שאתה חושביודע על המציאות.
עדיף להיות שמח, ורגוע - לכן עדיף לראות את המציאות באור חיובי
- או אפילו לשנות אותה.
המציאות לא כזאתי משנה - מה שמשנה זה איך אתה מרגיש - והאם אתה
שמח, או לא.

סוריאליזם
נסעתי למועדון.
היית חצי.
ואני מזיע על הבנים, ועל הבנות
ומשתולל. יוצא משליטה.
ועוד.
מחייך אל העולם. אל המציאות. אל הניתוק.

סוריאליזם
וכך, שכולי מזיע, כולי מרקד, כולי רוטט, מתנועע, ומחייך
עשיתי מדיטציה
של ניתוק וחיבור הקיימים ביחד
ולקחתי שוב שאחטה מהאוויר שעוטף אותי


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
To remind the human race
Of the will to live
Of the will to love
And of everything
Humanity has almost forgotten

הרהור
אם תדמני לאהבה?
לאיזה צבע תדמני?
האם תדמני לכלי
העולה על גדותיו?

"והחומר מחליף צבעים, צורות וריחות
קולט דברים מכל הסביבות
והחומר פולט את מה שהוא מעבד
ומה שהוא מוסיף מעצמו אחרים מלמד"

בוא
היא אמרה
בוא ואנשק את פיך
בוא ואמלה אותך בדם קר
אשתלט על כולם
אכניס בך משהו זר

הזהב חבוי בעצירה, בכלום.
שם הוא מתחיל לצוף על פני השטח.

מצב
וכך נשאר תקוע אני
בין תשוקה להגיון
בין מציאות
לבין רצון

סוריאליזם
אשליה של דמיון
דמיון של אשליה
אשליה של חזיון
מציאות מדומה

זה כתוב
לא צריך לעשות את זה
לחומר להפוך

סוריאליזם
דרקון נושף
אוויר ברוח
אורות מרצדים
שמיים כתומים

אמונה
ישנה אהבה
ישנה אהבה - שמתקיימת רק בשקט - שבין הצלילים
ישנה אהבה - שמן הריק עולה, כלוחמים שקטים,
המראים פניהם רק באפלה

הרהור
כאשר ההווה מתאפשר להיות קיים
לא ממחשבה
אלא בניצוץ
בעצירה
בהוויה

אדם כאילו מתבוננים בו כל שנייה ושנייה מחייו
מקרוב עם זכוכית מגדלת
ובוחנים את צעדיו, כל פרט ופרט
וגם מנכסים אותם, דרך מתן פירושים והסברים, כאילו יותר ממנו
עצמו

להטמא בתוך הצליל
כאילו לא היית זה אתה

למקום שבו הקשת המופלאה של כל הצבעים
מתמוססת בעצמה -
ונהיית אחד

לעצום עיניים
ולטוס לעולם שבו רק פיות קיימות
והכל ורוד, הזוי, מרצד
הכל מלטף

עצב
מלאך המוות - רשע לשמו
יצא ממאורתו
ומסתובב לו בחופשיות
בחוצות תל אביב

תקשיב לזה.
זוהי מנגינת החיים.
אשר מושרת בכל.

על כנפי נשרים אמריא לשחקים
אל תוך העננים הלבנים השקופים

עצב
"עצבות פנימית קורעת לך את המודעות העצמית
כי זוהי
עצבות פנימית"

קשת גדולה של צבעים
מרחפת למעל ראשי
מנשקת אותי בחום
ומביאה איתה - שלום

רק בריק זה נמצא
קיים זה תמיד
אנו מפריעים לכך
בכל מיני דרכים

עצב
שמחה מהולה בעצב
עצב מהול בשמחה.
אשה אחת עומדת.
יפה.
אינה בוכה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בנוסף, נשאלת השאלה: מתי אדם מתרגל הכי טוב בעיות: כאשר הוא
בשיא או כאשר הוא בשפל. הרי מתי שאתה בשפל, הרבה יותר קשה לך
להתמודד עם בעיות, כי מצבך חרבנה. אבל מתי שאתה בשיא - אתה
רוצה להנות מהשיא, ואין לך זין להתמודד עם בעיות - הרי עד שאתה
מגיע לשיא אתה רוצה ל

אמנות היא יכולת ההתנתקות. התנתקות ממשהו אחד, וההתחברות למשהו
אחר.
אני בכוונה קורא להתנתק התנתקות ולא חיבור - משום שבאופן טבעי
אנו כל הזמן מחוברירם למשהו - וע"מ להתחבר למשהו אחר, עלינו
להתנתק. ברגע שנתנתק - החיבור יבוא לבד.

אנשים ויתרו.
במקום לשאול שאלות, לחקור - הם מקבלים
כי זה הרבה יותר קל להתמודד ככה - ע"י קבלה, ולא ע"י שאלה אחת
- שמורכבת ממלה אחת - הכי מסובכת ביקום -
"למה?"

כשאתה מתחיל מהצבע "לבן" - כל צבע אחר נראה בבירור. וכשאתה
נשאר לבן - כל צבע שמגיע אליך תופס משמעות. נספג. והלבן -
המכיל את כל הצבעים בו - נהיה לבן עשיר יותר. עמוק יותר.

להתחיל - מהשקט.
מהחיבור לאלוהים.
רק משם - להתחיל להרעיש

התבגרות
מה ההבדל בין סיפוק למיאוס - שאני אוכל שוקולד, או מזיין או כל
אקט סיפוקי אחר, אני עושה את זה, ובד"כ בא לי עוד, אבל עד מתי?
בדר"כ אני ארצה עוד ועוד ועוד (כלומר להגיע ל"סיפוק") עד
שהריגוש - הסקס השוקולד או כל דבר אחר י-מ-א-ס עלי...

סוריאליזם
לאט הכל נראה מדומה
חסר תוכן, חסר תושייה
הריחות לא אמיתיים
הצבעים מדומים
והמגע כאילו שלא היה

אני בחרתי בחיים שלי. בחרתי בחיים של חופש. חופש להיות מי
שאני, איך שאני, כמו שאני. חופש לאהוב ולהיות נאהב כמו שאני -
ב-ד-י-ו-ק כמו שאני

התבגרות
גידלתי עכשיו עץ תפוזים ויש לי תפוז לאכול, או שעבדתי שעה אחת
ועם 17.5 שקל לשעה שעשיתי קניתי לי 10 מסטיקים - אז יש לי
אותם. יש לי את המסטיקים, ויש לי בית אהבה וקרירה - אולי עבדתי
בשבילם קצת יותר קשה ויותר זמן מהמסטיקים - אבל בתכלס - אין
הרבה הבדל.

התבגרות
אנשים צריכים לשלוט בעצמם. הם צריכים להיות אדונים לעצמם -
לגופם, לרצונותיהם, ולהיות אדם אינדבידואלי עצמאי - שמחליט
בשביל עצמו ומנתב את מהלך חייו.

התבגרות
תלות באנשים. תלות בתשומת לב. תלות בפחד. תלות בתגובה. תלות
בסימפטיה. תלות בזה שאתה נראה טוב. או מצחיק. תלות באוכל. תלות
בסביבה. בחברה. תלות בבית. תלות במכונית. בנוחיות. בפינוק.
באהבה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
"והיא ניגשה אליו, לאט לאט
כמו נסיכה, נראית תמימה
ואמרה:
הבט בעיני.
הבט בעיני ואמור לי מה רואות עיניך, אמור לי מה לבך מרגיש
ואמור לי מה אתה חושב.
והוא ענה לה:...


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה




בלי רצון ובלי
יכולת

אני יכול להכנס
לרשימת מיעוטי
יכולת



הכל יכול ובלי
גדול


תרומה לבמה





יוצר מס' 22670. בבמה מאז 2/5/03 11:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליובל בארי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה