|
ממש לא ציפיתי לזה, יום חמישי, השעה 12:10 בצהריים, האוטובוס
הביתה יוצא באחת בדיוק. אני יושב לי במשרד ומתענג על מספר
השאכטות האחרונות של הנובלס כשאני שומע את אריק איינשטיין בוקע
מתוך הפלאפון שלי, אני תמיד האמנתי במשפט "נו ניוז איז גוד
ניוז".
|
דמיינו לעצמכם חתלתול, חמוד כזה, קטן ושעיר, משחק בכדור של
צמר... בוא נגיד... סגול. עכשיו תציירו מסביבו חבית. החתול
החמוד נעמד לו בתוך החבית ומציץ החוצה, הוא נראה שמח.
אתם מסתובבים מסביב לחבית כדי לבחון אותה מקרוב.
ואז אתם רואים שעל הצד השני יש סמל רדיו
|
מה אני אגיד לך, זאת הייתה החלטה ספונטנית לגמרי, יום אחד,
לפני שבועיים למען האמת, קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי "יה רקוב, יה
חת'כת רקוב, אתה כל היום זז בין המקרר למיטה, אז מה אם השתחררת
מהצבא, אז מה אם עדיין אין לך עבודה, אם היית משקיע ת'זמן
בלחפש עבודה במקום תי
|
אקסקיוז מי, יו נוו וור איי קן פיינד דה דיפרטמנט אוף אהההה...
וורק?
ססס'אמק, איך מסתדרים במקום הזה בכלל?...
כבר שעתיים אני מחפש וכלום, שום דבר, איך בעיר כזאת גדולה לא
מוצאים עבודה, החלום האמריקאי עלאק, זה באמת רק חלום...
|
|
|
ברעננה האנשים
רעננים, ובראשון
האנשים מחדשים,
ובהרצליה לאנשים
יש חזון.
ורק אני גרה
בת"א. איזו
תלות. |
|
