[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על יולי לויאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יולי לויאל היוצרים המעריכים את יולי לוי

לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
פיהם נשא שפה זרה,
בשרם דיבר שפתנו

אני חיה רק פעם אחת,
אבל אוהבת פעמיים
לפחות

בדידות
כמו אנדרוגינוס,
לא זקוקה לאיש

אני חולפת על פניו
כמו שחלפו העננים
על פני שמיים מרומים

אהבה
לפעמים אין יפה ממנה

במיוחד כשהיא מחייכת

את חצי החיוך הזה שלה

בלעתי כמו שברים של זכוכית,
קודם את הזכוכית
ואת הטעם בניפרד.

הלבנה המצולקת שהצתנו בערב
תשרוף את עצמה
עם אור בוקר ראשון

מחכה לסתיו,
כבר זמן רב לא ראיתי דבר
לתת עליו נפשי,
עיניי נטולות הספק
ראו בכל מובן מאליו.

המהות האידאלית בראי
לחשה לי
"התמסרות, נאמנות וטוהר"

ביקורת
כנידונה למוות
פקחתי את עיניי,
ולו רק למען יערף ראשי

והיה רעש עצום
ושקט בלתי נסלח
והיית אתה

לדמעות אין עוד טעם מלוח,
משובח,
והאוכל הופך לתזונה

אתם לימדתם אותי לשתוק
סללתם דרכי לפניי

כל העוברים ושבים ישלחו
זרועות מורעבות אל צלוחית מרוריך,
נשים תקנאנה,
גברים יחושו איום

אתה רוצה שאמות?
מוכנה למות.
גם אם אהיה האשה
האחרונה עליי אדמות.

עז וגאה
ניצב זקוף ברום נעוריו,
בנדיבות נדירה
מפזר הוא חסדיו

מרעילת הבארות,
מנהיגת החיידקים

תחת אפס משקלו של אלוהים
תחת נטל השנאה

את פרורי החמצן האחרונים
אחלוק איתך,
חצי נשימה לכל אחד,
אתה תישאר חייב לי,
תישאר לעד.

הרהור
זה שעמל תחת שמש כפויית טובה,
זה שרצה לחיות לנצח, מת,
איתו גם הנצח שלו,
והשמש, השמש על תילה עומדת.

יחסים
המילים שלך אכלו בי בכל פה,
כמו חיות כרסמניות,
שמתחת לפני האדמה מגיחות
מפעם לפעם.

יחסים
כשפרעת את שערותי בכף ידך,
פרעת את החוב שהותרת,
כעת אתה רשאי למות כרצונך...

תגידי, הפעם הבאה
אצלי או אצלך?

אני טסה מהר
מותירה אי שם את נקודת המוצא,
מותירה שובל שקוף של עבר

יחסים
דמעות כזב שלא יכלו להחלץ
חרש נמסות בגרוני,
אתה חורק בקול עייף...

אני פה
מעבר למישור השליו,
פה ים דומם ורועד,
מבוהל מהרוח

יש לי ווידוי,
מתתי כבר מספר פעמים

כשיאפסו מילותי
ארצה גזר דיני
בחישוק שפתיים

בדידות
בין בשר וגידים יחפש
מנין חורקת הדממה

יחסים
ניגמר לי המקום בריאות,
לינשום את האויר שאתה מוציא...

תנשום עמוק יקירי,
ניצחת.

נוסטלגיה
טומנת את ידי
באדמה צרובת שמש,
בין גרגירי הזהב
אולי אמצא עבר מתוק

אלוהים,
מעולם לא בקשתי דבר,
רק היום, כשהעורבים חגים סביב ראשי,
צועקים את מותי

קפה
סיגריה
מברשת שיניים
יד שנייה, שמורה היטב.

הרהור
במיטה גדולה מידי,
בזרועות של גבר גדול מידי,
ושתיה חריפה מידי.

שוב אתה מביט בי
כמו זונה עצבנית על כביש מהיר

על הירח צרבת לי צלקות,
את השמש כיבית כמו שלהבת דקיקה...

בלילה, כשעיניך יסתגלו לאפלה,
לאט לאט יתחילו לבצבץ
כל אלו שלפני כן החושך בלע

בדידות
רגליי שנשאו אותי
איבדו לי את הצפון,
עייפת דרך,
בשביל הלא-נכון.
מחפשת שייכותי,
מוצאת את גלותי.

אמונה
את הקמטים על מצחה
הרוויחה ביושר,
קמטים לא נמכרים בזול.

יחסים
אתה, שאת גופי פילשת,
שהאדמת בשרי בלשונך

לכל שערה הייתה נוכחות,
כמעט ריח אמוציונלי?
היינו שניים,
לפעמים אחת,
לפעמים היו שם הרבה אנשים.

מחאה
בשם עשרות הבתולות
מאות המסמרים,
בשם אלפית אותה שניה
אין ספור הרוגים,
בשם התוהו הזה

ייסורים
שוכבת על מיטתי,
חלולת ראש ופרוצת רגלים

חולמת שכולה אני,
מנסה למלא תהום ליבי
בצל תוכה,
בזיכרונות.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
תודה לכולם, אני גאה ונרגשת ממעמד נכבד זה, סוף דרכי.




-אבאש'ך
ערומקו?

- !NO









אפרוח ורוד
בהבה נתחכמה לו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 22720. בבמה מאז 2/7/03 13:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליולי לוי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה