|
" אני רוצה לשכוח! לשכוח מכל מה שקרה! הלוואי שלא הייתי מכירה
אותו,הלוואי שלא הייתי מגלה את האמת כה מוקדם או יותר נכון
לומר כה מאוחר !" כתבה דניאלה במחברת שלה.
|
את יושבת, בכיתה, במקומך הקבוע
אתה יושב, בכיתה, כל פעם ליד מישהו אחר, פעם בן פעם בת.
את, לא יודעת לאן להסתכל, עליו או על מישהו אחר
אתה, אולי לפעמים שולח לה מבט, אבל מחביא אותו מיד.
|
איזה קשה זה להיפרד מכל החברים והחברות , מבית הספר הישן
והמוכר.
שבו כל הפרצופים היו מוכרים.
|
ישבנו על ספסל והרגשתי את ידו על הירך שלי.
הלב שלי דפק, הלב שלי דפק כל כך חזק! כל כך התרגשתי!
|
ומתוך הדממה יש צלצול בדלת. קפצנו.
בדלת עמדו שני שוטרים.
דמעות התחילו לזלוג מעיניי.
לפני שהם אמרו משהו כבר ידעתי מה קרה .
|
הוא לא יתקשר אליי כבר המון זמן.לפני שבוע הלכתי לבד לבית
המשפט לשאול את הפרטים שלו כלומר הכתובת החדשה שלו והטלפון
שלו. תכננתי לברוח אליו . אבל כל מה שאמרו לי בבית המשפט זה ש"
אביך , לא השאיר פרטים. "
כשאמרו לי את זה הבנתי שהוא לא רוצה שאני אמצא אותו ושאני
|
הרי "הילדה הקטנה שלי עברה כל כך הרבה" לדברי אמא שלה. "מסכנה,
רק ככה היא תוכל להתמודד עם החיים בגיל הזה" לדברי אבא שלה.
"נועה משוגעת, נועה משוגעת" לדברי אחיותיה הקטנות...
|
כשהייתה קטנה, הוריה היו אומרים שחלומות כן מתגשמים, ששווה
לחלום רק בשביל הגשמתם. רק בשביל הרגשת הסיפוק, כשחלומך הגדול
ביותר מתגשם...
|
", היום בכלל לא האכילו אותנו. אני מרגישה כל כך חלשה , לא היה
לי כוח אפילו לקום מבול העץ הזה. יצאתי החוצה למרות הכל ושם
ראיתי אותו. ניגשתי אליו והכרנו. ..."
|
בוליק הגיע בלילה, בדיוק בזמן.אמא שלי חזרה נורא עייפה אבל היא
ידעה שעליה לברוח איתנו אם היא רוצה לחיות. היינו בדרך ליציאה
ואז הגרמנים צעקו ושאלו מי זה, מישהו היה צריך לצאת.
|
הוא התקרב והתיישב לידי על המיטה. התחלתי לבכות והוא חיבק
אותי, חיבוק כה אוהב ורך ונעים שלא רציתי שהוא יעזוב אותי.
"אני מצטער. אני כל כך מצטער" הוא אמר.
"אבא, אני לא רוצה לתמוך בך בעניין אבל אני נורא מכבדת אותך על
כך שחזרת וסיפרת לאמא את האמת
|
עכשיו אולגה שוב בכיתה של רז. וזה פשוט שובר לה את הלב כל פעם
מחדש. היא יושבת כל היום לבד, בלי חברות, אך עם דפים, עליהם
היא כותבת את המחשבות שלה.
הוא מצדו מסתובב עם מיליוני החברים שלו ומנשק בנות (אמנם
בלחיים, אבל מנשק).
|
ואז יום אחד אחרי שעברתי מולו בדרך המסורתית שלי, ואחרי שהתחיל
השיעור הרביעי, השיעור הכי משעמם בעולם, פיזיקה, באמצע השיעור
ראיתי אותו מציץ לחלון של הכיתה שלי. אני שישבתי אז ליד החבר
של ספיר יותם החלתי להתלחשש איתו כדי שאולי הוא יקנא קצת...
|
Time atime
I swer I know you here
When I forget about my fears
I feeling you my dear
|
חלמתי על מקום
שאליו אגיע בחלום
אגיע ללא רצון
בערב יום ראשון
|
בדרך כלל אומרים
שחברים טובים
תמיד שם איתך
|
בחלומות אני ירדתי במדרגות
אתה עמדת למטה
היו מחיאות כפיים סוערות
ואני המשכתי לרדת מטה
|
מבטיח לך דמעות של שמחה
אהבה, אעשה הכל...
את הפרח שתוכי
את הקסם... בתוך האור...
|
כמה שנים האהבה בי הייתה
את המילה הזאת בכלל לא הכרתי
האהבה בי התחבאה והייתה
ואז התעוררה ואת עיניי פקחתי
|
אחרי מספר ימים
או אולי חודשים
אתה מבין
שהחבר הזה הכי אמין.
|
אתה יושב....היא יושבת לידך
היא מספרת ,את הבואה ביופייה......
|
צריך לדעת שלא כל חלום יכול להתגשם......
|
אתה רוצה , רוצה כל כך לחבקה לנשקה.....
|
רוצה אני להודות בפני כולם
לפני שיהיה מאוחר
מוכנה לדרוך על כל העולם
בלי שום צעד מיותר
|
הכל התחיל לפני שנתיים שלוש. היית עוד חנון מכוער בכיתה שלי
שאם היו אומרים לי אני אגמור לחלום עלייך הייתי אומרת " איכס
חס וחלילה!".
|
נזרוק "היי" אחד לשני, אולי "מה קורה?" פה ושם וזהו.
|
|
|
