|
י' בטר פייט, מילדי תימן החטופים, נולדה וגדלה
בכורדיסטאן עילית עד עלייתה ארצה.
עם עלייתה היתה ילדת אאוטדור בקיבוץ משמר הדמעה,
ועורכת העיתון הנפוץ 'קול הבכיה'.
גיוסה לצבא לווה בטראומה קלה לרשויות צה"ל, שכן
הכשרתה כקצינת שלישות הטילה צל כבד על יכולת הסלקציה
והבחינה שלו, וצה"ל נאלץ, לראשונה בתולדותיו, להתעמת
עם בחורה שיודעת מה היא רוצה, וגם לא בנויה לקשר.
שחרורה הניב כמה מן הפנינים המלאכותיות היפות של
הספרות העברית.
לקוראינו מוגשת בזה אסופה מהודרת מסיפוריה הקצרים.
היא חלמה פעם שהיא עומדת ליד דוכן ענק בשוק, ובוררת משם גבר
קטן. היא חשבה שהנה, היא הולכת לשלם מחיר מופקע. אתם חושבים
שקילו גבר עולה היום כמו קילו דובדבנים?
|
פעם הצבא אמר שלא מגייסים בחורים בגובה מטר וחצי ומטה, אבל
איש-קטן א' היה בחור עקשן.
היה לו קצת קשה להיות חייל בגובה 30 ס"מ, המפקדים לא כל-כך
ידעו איך לאכול אותו, הנשק היה גדול וכבד והשמיכה כמעט הרגה
אותו בלילה הראשון.
|
ראיתי את אהבת חיי היום בשתיים בצהריים עומדת ומעשנת סיגריית
'מרלבורו' מתוך קופסת סיגריות כסופה. היה לה ליפסטיק
אדום-דם...
|
הפריצה הגדולה של הלנה ליכטנשוס אירעה באקראי, כמעט בשגגה,
כשגילמה את התפקיד הנשי השני בחשיבותו במחזה המקורי 'ימים
עגומים כל כך'.
ליהוקה של העלמה ליכטנשוס לתפקיד עורר גלי ביקורת, שהדיה הגיעו
עד לעמודים הפנימיים במוסף יומון האקטואליה הפופולרי אך
האליטיסטי '
|
תמיד אתה ואתה ואתה, ומה איתי? גם לי מגיע שיקרה לי משהו נחמד
בחיים.
ואיזה דבר נחמד קרה לי בחיים? הוא אומר בטון של 'בטח שוב תגידי
לי להודות על זה שבכלל נולדתי', את?
ואני לא דבר נחמד? היא ממש נעלבת, אני לא גורמת לך אושר? איך
אתה יכול להגיד דבר כזה?
|
|
|
גיליתי שלא משנה
מה אני אכתוב-
אם אני אוסיף
במה חדשה בתוך
הסלוגן, הוא
יתפרסם! |
|
