|
החולצה הבלויה עטפה ברכות את הכרס הקטנה שלו, והיא הסתכלה
בהפתעה בתחתונים, שהחזיקו בקושי את אבר מינו, וברגליים
הלבנבנות הגדולות. הוא נראה כמו דוב גדול וחביב, והדבר גרם לה
לחייך מתוך הרגשת הייאוש. זה הסעיר אותה.
|
|
|
"אני מאמין, אני
מאמין, באמונה
שלמה, בביאת
המהדי, אני אני
מאמין."
"מהדי! מהדי!
מהדי!"
"אי אי אי אי
אי"
"מואדד'יב,
מואדד'יב,
מואדד'יב!"
"אי אי אי אי
אי..."
סוטול הדררי
וחבריו שרים עוד
שיר עם דררי
(ששרידיו
במיסיון של בני
חב"ד). |
|
