|
נערה אשה
קשת יום ומוכת גורל
הולכת כל העת על חבל דק
בגלגול קודם הייתה נסיכה מצריה
וכעת היא פותחת בקלפים
וקוראת בקפה
אל תשאלו מה היא רואה
התהום קוראת לה
"בן לו היה לי ילד קטן
שחור תלתלים ונבון"
רחל
חיבקתי את שקית התפילין הכחולה בזרועותיי
הנחתי אותה ברכות בין שדי
כרכתי סביבה את רגלי (אי אי אי)
וקראתי לאהובי המת בוא,בוא אלי
|
|
|
אלוהים מת, יחי
אלוהים!
בוליביה. |
|
