אחרי כל זה היא בעצמה היתה זקוקה לפעמים לתמיכה, ובערב היתה
מצרצרת לנו מן המרפסת, קוראת לנו בעקשנות, כמעט בהיסטריה,
שנבוא ונחזיק אותה קרוב אלינו, בכיס הקפוצ'ון או סתם בין קפלי
הבגדים. אלו היו רגעי שבר וצורך בהישענות ובתמיכה שאני חושב
שכל אישיות גדולה חווה.
|
