|
הייתי רוצה כבר לשפוך איזה עסיס מדיף ריח תאווה
על כל החלודה והאבק
להפיל איזה שיטפון, איזו התהוללות
|
כמו איזה טרמיט שכירסם לב עץ
צרחה מטורפת מהדהדת בין קצה פתוח אחד לשני
אך מבחוץ השקט צורם.
|
ובכול זאת, הגדולה המפוארת הזו נותנת בי את אותותיה
|
זרד מתגלגל לו על אספלט רותח
וערמת אבק שנצטברה לה זה מכבר
רעשי שיחת נאום עמומים...
|
במה אני שוגה
אולי בדממה המעוותת
מה קרה לאושר המתפרץ
ומתי הוא נעלם
מה זה כול השקט הזה
ומה הוא מחביא בחובו
|
שרכים על שרכים
מתפתלים לי בין הרגליים
ולכל אחד קשור בקצה עוקץ ארס
חורכים את עורי באחיזתם
מטפסים, חונקים.
|
הרגע בו נפסק המירוץ ואתה מחפש עוד קו זינוק אחרון להיום, אך
הוא איננו יותר.מתבונן בזוהמה, באבק המצטבר בפינות, בנמלים
המתגודדות סביב חיפושית ארוכת רגליים מהופכת ומתה.
|
|
|
חתול?
אני חושבת שבשלב
זה, הצרחה תועיל
לו הרבה יותר.
או שהוא יכול
לעשות מט בשני
מהלכים (פרש
עכשיו, רץ במסע
הבא). |
|
