|
שלום וברוכים הבאים לדף שלי. אני מקווה שתהנו מהאוסף
הקטן של היצירות שלי, שאני מבטיח להגדיל לאט לאט כל
פעם, ואם בא לכם אתם יכולים להשאיר לי הודעות,
תגובות ושלל דברים דומים שכל אמצעי המדיה העומדים
לרשותנו פה, ולהכנס לאתר מדי פעם לראות מה התחדש.
אם לא הזכרתי את זה, אז אני יואב, גר בחולון ויליד
1986. אני כותב בזמני החופשי בעיקר כשמשעמם לי (ככה
שהכתיבה היא לא ממש תחביב, למרות שבזמן האחרון אני
מוצא את עצמי כותב יותר ויותר), השיעמום נובע לרוב
משיעורים בבצפר, ככה שיש גם אלמנטים של בצפר
בשירים.
תחילת דרכי היתה לרשום ברכות יומולדת עם חרוזים,
ומשם זה התגלגל הלאה, למה שמוצג פה לפניכם.
אני נפרד מכם בתקווה שתהנו!
הוא הלך וקנה כרטיס, רק לנסיעת עסקים קצרה מעבר לים, נפרד
ממנה, נפרד מהם, וטס. זה אולי מסביר איך הוא הגיע לחור הזה, אי
בודד באמצע הים, אחרי שהמטוס התרסק. הוא היה לבד, לגמרי לבד,
ומסביב רק ים וים. למען האמת הוא לא היה הניצול היחיד, היה עוד
איזה אחד
|
האגדה על שלגיה מנקודת מבטה של האמא החורגת... גלו את מה שקרה
שמה באמת...
|
לדני היה יום הולדת. כמובן שבתור ההורים שלו היינו צריכים
לקנות לו מתנה, משהו שדניאלי הקטן יאהב. הוא אהב חיות, ולמרות
שהוא היה רק בן 3, סליחה, כבר בן 4, הוא היה ניגש לכל כלב,
חתול או ציפור ומנסה ללטף
|
שמיל החתול אהב להשתולל,
היה רץ בית רגלי אנשים,
וכל מי שליטף אותו התפלל
כי יזכה לחיים ארוכים.
|
שנתה של רינה הופרעה על ידי חלום נורא. היא לא זכרה בדיוק מה
היה בחלום, אבל היא זכרה את הנימה שלו, וזו היתה נימה רעה. היא
הכריחה את גבה להתקמר כלפי מעלה והתיישבתי על קצה המיטה,
זרועותיה חופנות את פניה שהזיעו קלות. היא קמה והכינה קפה. לא
היה טעם לחזור לישון,
|
הנערה עם הצווארון הלבן,
אותה אשת חלומות,
מופיעה היא פה על השולחן,
כל כך עדינה - עלמת חמודות
|
לפעמים כשהייתי קטן,
והמבוגרים היו מדברים,
רציתי להעיר הערה ממש חכמה,
אך אותי תמיד לא היו שומעים.
|
מתחת לשולחן דבוקים מסטיקים,
מסטיקים שמישהו, פעם, לעס,
מסטיקים תות, תותי פרוטי, בננה
|
אני זוכר מה שרני אמר לי,
יום לפני שהלך למלחמה,
הוא אמר שאת חובתו ימלא,
יעשה הכל בשביל המדינה.
|
אמרתי לה לספר לי משהו
אבל היא את הפה לא פתחה
|
|
|
אם אין לחם
תאכלו במסעדה
(ולא רק מצות)
אליהו הנביא |
|
