[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"נמאס לי", אמר לי אמיר, והוציא לי עוד קלף מהאוזן.
"כל חיי הפכו חלק מהצגה גדולה. מופע ענק של קסם, מיסטיקה
ומסתורין. אני נשבע לך, יש ימים שבהם אני לא יכול להפסיק לחשוב
על הרעב שלי לחיים רגילים, ואיך הייתי יכול להיות אמיר.

דובי היה ילד שמן. מאז ומתמיד הילדים היו צוחקים עליו, ורוגמים
אותו בפיסות אדמה בוציות (קובבות), ולפעמים גם לא בוציות, תלוי
בעונת השנה. כשהיה דובי בן 13 החליט שמספיק עם ההשפלה אותה ספג
יום יום.

כולם לבושים בחליפות טוקסידו שחורות והדורות, ונראים מרחוק
כאנשים בעלי אופי חזותי מרשים. מה בפנים אי אפשר לדעת, שכן
כולם שחקנים מצויינים, ושולטים בטכניקה הידועה של "פני פוקר" -
הכל חתום! עוד נצחון לאיש המצונן.

כבר חמש שנים אני בא בליל ה-15 בינואר כשבידי זר שושנים לבנות
(הפרחים שסבתא אהבה מכל) אותן אני מניח על קברה. אחר-כך אנחנו
יושבים סבתא, המצבה ואני, ומשוחחים על מה שעבר עלינו בשנה
שהלכה. על המצבה של סבתא כתוב, שהיא מתה ממחלה ממושכת. סבא
קבור שני מטר מסבתא. על

קוס אמק. כל בן-אדם נורמלי מתאהב באשה אחת, וזה מספק לו כמה
ריבים שהוא רוצה, אבל לא! אני חייב להתאהב בתאומות סיאמיות. לא
יכולתי להתאפק. ראיתי אותן בפאב יושבות על הבר ומזמינות שתי
כוסות וויסקי ג'והני ווקר. המשקה האהוב עלי. נדלקתי.




מה הרעיון של
הסלוגנים האלה
אם כל טמבל יכול
לבוא ולכתוב כאן
סתם שטויות?
מה?? לא בוחרים
כל סלוגן?!
אז בעצם הפרסום
של הסלוגן שלי
תלוי בהחלטה של
איזה אחראי
מושחת?


זה שרואה חצי
כוס ריקה ודואג
שכולם ישימו לב
לזה


תרומה לבמה





יוצר מס' 579. בבמה מאז 30/6/00 19:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליואל יתד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה