|
יואב מ.
יליד 1989,
בוכה וצוחק, מצייר ומוחק.
--------------------------------------------------------
כשהייתי קטן, שאלתי את אבא באוטו "למה כל השירים
ברדיו תמיד על אהבה? נמאס! משעמם!"
הוא ענה "כי זה נושא שמדבר אל כולם"
ואמא נדחפה לשיחה: "אהבה זה הכל, החיים זה אהבה"
היום, כשאני בן 16, אני מבין כמה שהם צדקו.
----------------------------------------------------------
ומעכשיו אני גם מצייר לעיתון הישראלי בארה"ב -
IsraPost!
ניתן לצפות בעיתונים שהודפסו באתר
http://www.israpost.com
בדיוק אחרי שבוע,
הסתכלתי באלבום,
חיוך על השפתיים,
ואיפה הוא היום?
|
אם אני הבטחתי,
שאותך ארצה לעד,
|
הוא.
עומד שם בפינה.
עומד לו בפינה.
מחכה להזמנה.
|
ב-25 מעלות צלזיוס,
זרם חשמלי לא עובר.
אך אני, במילא מחושמל מדמותך,
ולא חושב על משהו אחר.
|
"היא איננה עוד בראשי,
מה, אינכם מאמינים?"
|
לבי מונח בכף ידך,
את יכולה לעשות בו כרצונך
|
תני לי להיות לך צייר,
ואשרבט בשלל גוונים,
תמונה שלי תמונה שלך,
על נוף חורשה של אורנים.
|
מתי כבר תפסיקי לדבר עליו,
על ההוא שעושה לך טוב,
מתי כבר תביני שאני כמו כלבלב,
רק רוצה קצת אותך לאהוב.
|
את הפוני שלי חימצנתי,
ועגיל באוזני תקעתי,
ועל דלת חדרי תמיד דבוק
סטיקר של "גבעתי!"
|
בבית הספר מהלוח,
לא אוכל לקרוא דבר,
כי מי יושב שם מלפניי?
זהו רמי הג'באר!
|
אך מה הם חיים בלי מגע או ליטוף,
וללא היכולת להמריא ולעוף.
|
יושב איתה,
מסתכל עליה,
כמה היא יפה.
|
|
|
איך קראו לילד
קטן בגטו?
ילדון!
איך קראו לעץ
קטן בגטו?
עצון!
איך קראו לסבא
קטן בגטו? סבון! |
|
