|
היא אוהבת
יוגה
גלידה
ים
ציור
ירח
יונתן גפן
שירים
כתיבה
שינקין
קיץ
מוזיקה
בתי קפה
ריח של שוקולד
תל אביב
גלגל"צ
חופש
חול
צדפים
גנים ציבוריים
לדבר
צבעי שמן
שלמה ארצי
שקיעות
צנוברים
פטריות אחרי הגשם
פריז
חיבוקים
עוגת גבינה
דובים
פיצה
במבה
ורוד
חולצות קצרות
ילדים קטנים
שמיים כחולים
עננים לבנים
מגפיים מעור
חיוכים
התחלות
פיות
נסיכים
אגדות
סוכריות
סוסים לבנים
רמזורים
אוטובוסים
עשן
ארטיק קרח
שוקו וניל
ארמונות חול
משקפי שמש
חרוזים
סרטים
קיטש
אדום
מאיר בנאי
קניונים
בניינים גבוהים
מדרכות אפורות
אספלט
קיוסקים שפתוחים בשתיים בלילה
שני זקנים שיושבים על ספסל ציבורי ושותקים
דילוגים
נמשים
פרפרים
ימי הולדת
פסח
רכבת
משינה
יום העצמאות
על האש
מוניקה סקס
לבבות
ג'ינסים
כליל החורש
דיזנגוף סנטר
פנסי רחוב
תה ויסוצקי
שדות ירוקים
אילת
נעלי בית
פרחים
פילים
גרביים עם פסים צבעוניים
מכוניות ירוקות
עץ אורן
גן שעשועים
חלומות בהקיץ
ספגטי בולונז
פורסט גאמפ
ליצנים
לילה
כוכבים מנצנצים
דאודורנט של קסטרו (ירוק)
תפוח בדבש
בלונים
עלי שלכת
פריחות
פיג'מה
לישון
יערות עם מלא עצים
תותים
בגדים חדשים
נעליים
קצפת
חנוכה
נרות
שעונים
גמדים
שדונים
חתולים
יום שישי
חלות
קריסטלים
מי עדן
עיניים חומות
כפתורים
ביסלי גריל
סרטים מצויירים
פלאפל
אצטרובלים
אבטיח
דשא
פיסטוקים
פו הדב
טווסים
שמיכת פוך
שלג
שוקולד אגוזים
פנקייקים
כריות
נוצות
ל"ג בעומר
מדורות
תפוחי אדמה
ריח של אש
מתנות
תירס
שקדי מרק
נדנדות
ציפורים
קן ציור
סירופ מייפל
שחפים
ריח מלוח של ים
סביונים
סלט חסה
אקליפטוסים
צרצרים
מפה לבנה
חצאית מיני
בייגלה שמיניות
מיץ תפוחים
שומשום
"איזה צבע אתה הכי אוהב?" שאלתי אותו. הוא שכב שרוע על המיטה
שלי כמו חתול בר מפונק שיש לו הכל. ישבתי לידו ושיחקתי לו
בשיער. חתול בר מהסוג שלא חסר לו כלום.
|
אני בסוף אשתגע, נשבעתי לעצמי
רציתי לצרוח, לא יכולה ככה יותר, לא מסוגלת
היום הזה מעיק כמו שצריכים לאכול שבע עשרה חצילים מגעילים ובא
לך להקיא
|
היא הייתה יפה. באמת יפה. אבל מה, הייתה לה מין עצבות כזאת,
שאף אחד לא ידע מה לעשות איתה. היא גרה אז בתל אביב ועבדה
באיזה פאב, מזגה משקאות. הרוויחה קצת כסף.
|
טוב הצרצרים ישנים הציפורים גם, רק אני לא. כבר כמעט בוקר עוד
שעה שעתיים בערך בטח כבר יהיה אור ואז אולי יבוא מישהו שבמקרה
אישתו שלחה אותו לזרוק ת'זבל ואז אני אשאל אותו אם בכלל יש פה
איזה אוטובוס שאמור לבוא או שאני סתם מבזבז פה את הזמן ואז
אולי הוא יהיה נחמד
|
אני שונאת אנשים עצבניים,
שונאת להתווכח
שונאת לריב
|
ורק את הכל כך מיוחדת,
הכל כך בודדה,
את ששום דבר מסעיר לא קורה בחיים שלך,
שהכול קשה לה,
|
יום שבת
השעות נוזלות כמו מים,
כבר חמש וחצי,
|
גם כחול הוא לפעמים ירוק,
היא אומרת לעצמה,
צוחקת, מחייכת לעצמה
|
דמעות זה לא משהו שנגמר
היא לחשה לי
ואני האמנתי לה
|
אתה יודע...
יש כל כך הרבה דברים לא ברורים בעולם הזה
וכל כך הרבה דברים לא צודקים
והרבה בולשיט
ופיכסה
|
ואתה יכול לשמוע על הקול שלה
בדיוק מה היא מרגישה עכשיו
|
עכשיו,
מיליון מחשבות מציפות לה את הראש,
|
תפסיקי לקחת תמיד את כל הזבל של כולם,
להיעלב מכל שטות שכל אידיוט אומר לך,
|
יש לי צורך לעשות משהו, משהו מועיל כמו לשטוף כלים או לקפל
כביסה
או לנסוע לבקר את סבתא,
|
ברגעים שהיא
לבד
ואתה לא
עונה לה
לפלאפון
|
לפעמים אני חושבת
שאתה רק צריך
סוס לבן
|
עכשיו אני כאן,
בפינה של הרחוב,
|
מוצאת את עצמי
מדברת אל הקיר
משפטים מהשיחה
הקודמת
|
היא יושבת על ספסל,
בגשם,
רטובה לגמרי,
|
ואז הוא ישאל
על מה את חושבת
|
בתקופה יבשה את
לא
כותבת כלום
|
יום שבת, יש קצת שמש בחוץ, אבל אני במיטה. כמעט כל היום במיטה.
שוכב, מעשן, ושומע רשת ב'. אתמול רציתי לכתוב משהו, אז ביקשתי
ממנה כמה דפים, היא הביאה לי מחברת. כתבתי קצת, על היום
|
יום שני חמש אצבעות אחד אחת שתיים, משעממם לי. לא. לא משעמם.
שלוש.
|
כואב לי כשאומרים לי את לא מבינה
|
היום בעיקר שתקתי. מה שלא היה, השתדלתי לשתוק, להקשיב, פשוט
לשתוק. זה היה יום מעיק, יום עם הרבה רגשות אשמה. ואת רוצה
לכתוב משהו, להתנקות מזה, וזה לא כל כך הולך. זה לא בא בקלות.
זה לא הולך, לא הולך, לא הולך לי.
|
זוכרת שפעם בבוקר כשבדיוק התכוננתי לצאת מהבית, וגירד לי בכף
היד אז אמרתי לך שמגרד לי בכף היד ואת אמרת לי שזה סימן שמישהו
אוהב אותי?
|
ורק אני יושבת פה, מוציאה עוד סיגריה מהקופסה, משלבת רגל על
רגל, מדליקה את הסיגריה (קאמל), ושואפת, עמוק, מסתכלת על
הירח, וחושבת מחשבות של אחת בלילה. חושבת עליך, פתאום נזכרתי
בך.
|
אמא אמרה שהיא תלך לסופר ותקנה לי פס ושכל פעם שמישהו
יעליב אותי, כל פעם שמישהו ירגיז אותי, כל פעם שמישהו יעצבן
אותי,
אני פשוט אשים עליו פס.
|
ראיתי אותה קודם.
ילדה קטנה במכנסיים אדומים וחולצה צהובה, ילדה קטנה שמחפשת
תגובה, ילדה קטנה עם המון אמביציה וחלומות יפים על שינקין
וגלידה ועל איזה חבר...
|
שיעור אנגלית, כולם קוראים בספר של נלסון מנדלה. אין לי ספר,
שכחתי אותו בבית (שוב פעם). איזה שכחנית. אני לא יודעת אם רק
לי אין, או שיש עוד מישהו שאין לו. זה לא מעניין אותי.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
הדבר הכי מעצבן
בזה שידיד שלי
שמעשן התחיל
להיות חבר שלי,
זה שאני כבר לא
יכולה להגיד לו
שעישון יכול
להוביל
לאימפוטנציה
שטותניקית בחיי
היומיום |
|
