|
קבלו, הביוגרפיה...
נולדתי בקיבוץ נוה אור(כינרת) ביום מותו של בוב מרלי
האדגי אחד עשר במאי שנת 82, כנראה שזימזום הזבובים
שחגגו עלי בימי הקיץ החמים פיתח אצלי יכולות זמזום
מקוריות...
בגיל שלוש הפתעתי את אמא שלי כשהתחלתי לנגן מוזיקות
מהרדיו על מפוחית ואורגנית מה שגרר כמובן השקעה בילד
המבטיח....
בגיל שש עם המעבר לעיר הגדולה קיבלתי את הפסנתר
הראשון שלי וכמה מכות מהמורה הרוסיה(והנהדרת אני
חייב לציין) פולה שלימדה אותי כמה מוזיקה יפה וכמה
כואבת...
בגיל תשע החלתי את מסעי עם כלי המיתר כשקיבלתי את
הגיטרה החשמלית הראשונה שלי והמשכתי בלימוד בפסנתר,
גיטרה, מפוחית, חצוצרה תופים, גיטרה בס, ואפילו
בכינור...
ניגנתי וניגנתי בלהקות בית ספר ועם החברה וניגנתי
וניתנתי עוד עד שהגעתי לכאן היום ודבר אחד אני יכול
להבטיח לכם!!!
כשאני מסיים את הביוגרפיה הזאת אני.........
הולך לנגן כמובן!!!
תעשו חיים, ותיקנו את הדיסק כשהוא יגיע לחנויות!!!
אוהב את כולכם???
(:
ירון,
And you say that I should be
More positive sensitive
But you don't understand that I depend on you
|
כנראה שלא הייתי צריך לתת לך ללכת, או שלפחות לא ידעתי כמה אני
אתגעגע...
|
יש מקום אחד, מקום רחוק כל כך,
זיכרונות טובים, דבר שלא נשכך.
יש מקום אחד, שיך לילד שבי...
|
בוקר טוב מלאך שלי, רציתי רק שתישמעי
כמה שאני אוהב אותך...
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אתמול קרה לי
נס!
נכנסתי לחנות של
"כלי-זמר",
ברחוב יפו
בירושלים.
פצחתי בנגינה
סוערת על הפסנתר
כשלפתע החלו
צרחות הסטריות,
אנשים השתטחו על
הרצפה נמלטים
משברי זכוכיות
שהתנפצו לכל
עבר...
כמובן שגם אני
נשכבתי מיד על
הרצפה, וכך
ניצלתי בנס
מפיג..
רגע...
בעצם...
תשכחו מזה!!!!
גולדה נוכחת
לגלות שהיא לא
כשרונית במיוחד. |
|
