|
יליד העיר הזאת, בן 27, איש של מילים ולחשים
הלוקה בבערה ליצור ובאמונה כי תכלית האדם היא להוציא
את השלמות המייחדת אותו מהכוח אל הפועל (הרמב"ם)
כיום גר בתל אביב ובין היתר לומד לתואר בספרות
חשיש ורום, חשיש ורום
הלב מתכווץ
הראש קצת עמום
|
הנושא אני כרגע אכזבה?
הו נוריאל
כורת בריתות שכמותך
הלא נשרפת משגיאות
|
חידונאי, שחמישים שנה אסף בולים
ועכשיו הוא מחלק אותם לאנשים
|
הלילה צודקים הכוכבים
וצודק הירח הנוצץ מבעד עננים צודקים
|
ולישון, לישון בריח הדרים,
לישון ביופי מאופק,
אחרי הקרב הלא שפוי הזה
הניצחון הזה שלך.
|
ניקרשתי כך כמו דם ישן על העבר
אני לא פצוע רק רדום זמנית.
|
אני בוחר לייתאמץ ולהכות על חטא,
יונק הדבש בוחר לייתכנך בלוע פרח סגלגל.
|
תלוי בחלל כהשערה כמעט מופרכת
כמו סרט אילם בשחור לבן, פילם נואר לאספנים
|
תסמיני החרדה מהבהבים ומנסים לההפך
לרצף הגיוני, משהו בי שולל את האפשרות המיזערית
שאנצל מהמצב.
|
מתהלכת בי חרש
כמו יצור שקט בגרביים
|
רעש לבן חודר משאיר בי סימנים כחולים.
|
גואה חושניות עד נפש, נוטף על הדפים כמו
קוסם על הבמה או קומיקאי מאולתר זורע מלח.
|
אחרת לא תבין אותו אף פעם..
|
הרגש מבקש להשאר
אך תאוות הנדודים
נועצת את שינייה בבשרי.
|
אם הם יפלטו את שמי בחלל, רמזת,
אני אמות אתך ביחד.
|
תרועת החצוצרות מסמנת את החשכה.
|
כשדוק של זיעה מכסה את מצחה
עייניה מתקשחות ונהיות כמו שייש.
|
ריח מר, ריח של שקדים
זהו מזג אויר של ליפני מלחמה.
|
כי אלף משכנים בניתי ואין עינך בלבוש אמות
אז טוב לי שאנבול
|
בעיירות הפיתוח הקושי הגדול ביותר הוא לרכוש את הפילטר שלך
לסביבה. נער המתבגר בתרבות רזה ודלת אמצעים, עליו להתפלל למקור
של משאב תרבותי מסוים, מעיין הנסתר מעיני ההמון המקומי, מקלט
אם תרצה.
|
רק אל תהי לי לא מוכרת
אל תבואי בשפה אחרת
אל תגידי לי חבל
לא אל תגידי לי אבל
|
כל כך טבעי להתנהג כאילו
כלום לא קורה פה
זה קורה
|
לא מנסה אבל בכל זאת פוגע
בין מצודות הזמן והמרחב בורח
אני לא מוצא את המשקל הנכון
לומר את הדברים.
|
געגועים פה התחפשו למשקאות שייכר זולים
|
איפה ת שומרת את האש שלך?
איפה את עכשיו?
|
הולך בתוך רחוב שומם,
אין איש עכשיו שלא ישן,
אתה נותן לעצמך
להתמכר לחופש.
|
|
|
"אם הוא עוד פעם
אומר לי 'תצא
בחוץ' אני אכנס
לו בפנים!!"
העיתונאי הפגוע
על עובדיה יוסף. |
|
