|
 195991881
אחרי נפילות רבות ועליות מעטות, היא חוזרת להגדרת
ה"נורמאל" (על אף שיש הרבה החולקים על הנקודה הנ"ל)
היא מתמודדת עם החיים הפשוטים של נערה מתבגרת בחברה
מורכבת ומגוונת.
בשביל לדעת סדר יצירות לפי תאריכים (מה שכנראה יעזור
לכם לרצף הבנת המתרחש) לחצו על "מיין לפי זמן הופעה
בבמה".
מקווה שתהנו!
איילת הייתה אהבת חייו, כל שרצה היה לשמח אותה לגרום לה להיות
מאושרת, אך בכל פעם שהתאמץ יותר מידי היא נפגעה, כי חשה שהוא
לא אמיתי איתה ועם עצמו, היא דרשה ממנו בדרך סמויה להיות הבובה
שלה, והוא כמסומם (תרתי משמע) הלך אחריה.
|
דיברתי עם חמור, והוא בחור נחמד.
הוא הסביר לי את יחודו, שלא ממש מיוחד.
|
זה נוראי לומר, אבל כבר מתחיל לעלות לי בראש המעמד הזה, איך
שאספיד אותה. אני יודעת אילו מילים אומר, ואיפה אתחיל לבכות...
|
היא מסתכלת במראה כבר שעה ארוכה, לא מובן מה פתאום כ"כ מעניין
מגופה הרזה...
|
הייתי כ"כ מאושרת ששום דבר לא ביאס אותי...אפילו לא העדר
המקלחת שהייתי זקוקה לה בשביל להרגע קצת.
הלכתי לישון בהתחיבות לחייך לפני שאני נרדמת, עשיתי את המאמץ
וחייכתי,אבל רק כלפי חוץ...
|
כבר ביום חמישי תלו לה בלונים בכל הסלון, שמו שלט נוצץ על דלת
הכניסה, ובערב שבת בארוחה המשפחתית הביאו לה כרטיס ברכה בו כל
אחד מבני המשפחה כתב הקדשה.
ואל לנו לשכוח את העוגה...
|
קטן, בודד, רחוק מכולם...
ככה הוא תמיד הרגיש, שם, רחוק, רק מביט בהם...
|
היא ממשיכה להסתובב...
עכשיו היא מבינה שהיא מחכה לטלפון...
'מי צריך להתקשר אלי?' היא חושבת לעצמה. 'הרי את לבד...'
היא נכנסת לחדר, עדיין מחכה...
|
עוד פעם היא בוכה, היא מאשימה אותי, אני מנסה לעשות הכל
בשבילה, אבל אני לא יודעת בדיוק מה הוא אותו טוב....
אני אף פעם לא חשבתי שאצטרך לעמוד במצב כזה, תמיד כל הצרות היו
נראות לי כ"כ רחוקות, כנראה שהמשפט "זה קורה במשפחות הכי
טובות" אכן נכון.
|
יום אחד, כשהייתה למעלה-בקצה הגל, ראתה מרחוק, מה אם לא-נסיך!
היא קראה לעברו פעמיים שלוש, וראה איזה פלא הוא סובב את הראש.
התקרב לעברה, וראו מה קרה, הנסיך המדהים-גדול היה.
|
היא צועדת בקצב מהיר, אך מידי פעם עוש/ה כמה צעדים איטיים...
היא רואה את המדרגות שיובילו אותה לשם, אל ההמון ממנו ברחה
לפני ארבע שעות...
היא יודעת שהבכי ימשיך לזלוג מעיניה בשעה/שעתיים הקרובות....
|
אחותה שואלת מה קרה? היא מתחילה לבכות, האחות באה ומביאה לה
חיבוק, היא מחזירה חיבוק גדול ואומרת בקול לא ברור "תודה רבה,
את לא יודעת עד כמה הייתי צריכה את החיבוק הזה..."
היא מרגישה חלק בילתי נפרד מאותה משפחה שתמיד הייתה זרה לה....
|
אני אחת מהדבורים
עוברת בין הפרחים
רק בלילות החשוכים........
אך אני אחת מהדבורים
שעפות רק בלילות אפורים...
|
פגעתי והרסתי כל קשר אפשרי,
ועכשיו עדיין אינני לבדי,
אך האושר שלי מוטל בספק.
|
הרחיקי מליבך געגועים
הרחיקי!
געגועים אסורים
תמיד מגיעים בימים קשים...
|
דרכי עוד ארוכה
האם כל כולה באפלה?
דרך גישושים היא
איננה ברורה.
|
דמעה רוצה לרדת
עין חוסמת.
הדמעות מוציאות חרבות,
הקרב יתחיל עוד מספר דקות.
|
התגעגעתי- אליך.
חשבתי המון- עליך.
רציתי לחוש- אותך.
|
האף נוזל, אך הבכי ממאן לפרוף,
למה באת חיוך מקולל? ומה רצית- אותי לעקוץ?
|
היא נותנת לי לנשקה,
אולי בכל זאת אני מבינה?
|
יובש-רטיבות
אני משתגעת
כאב-תענוג
איך שהנפש נפגעת.
|
לב שחור
ירח נעלם.
לב בלי ירח
ירח בלי לב.
|
זה קרה מזמן,
לא זוכרת בדיוק מתי.
אהבה שונה מכל אהבותי,
באה ושינתה את הגדרת מכאובי.
|
למה הגעגוע העז לכאב?
ולמה כה קל בו להתאהב?
|
נפלתי וקמתי,
כמו בתסריט.
הכל קבוע מראש,
מה התצפית?
|
עיניים מחייכות עם דמעות בקצוות
מי רואה את הכאב, ואת מלוא השאלות?
|
שישה כדורים, לא גדולים, די קטנים...
|
עכשיו אני גדולה.
עכשיו יש לי אחריות על הכתפיים.
עכשיו אני מייצגת!
את אבא ואימא, את בית הספר בו למדתי...
|
את כ"כ טיפשה?
את לא מבינה מה עשית?
תבכי, כן-תבכי כבר!
מגיע לך!
|
היי, את שם...
את יורדת?
אני מחכה לך כבר שעה...
|
אני לא מדברת איתו יותר! החלטתי!
אסור לפגוע במלאכים! ואני פגעתי במלאך מקסים.
אז דיני הוא להפרד...
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן, אבל הוא
יודע לעמוד על
שלו!
אפרוח ורוד מארח
את רונה דיוויס,
לשעבר מ"השגריר"
וכיום סתם אחת
שיושבת בבית,
אוכלת הרבה
ובוכה שהיא
יודעת לעמוד על
שלה. |
|
