[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ירדן וולך
...

 Jelly Bean

אל היצירות בבמה האהובות על ירדן וולךאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את ירדן וולך

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
דיאלוג
אתה חולה יום?
חולה יום?
ואו, חולה יום

סמים
"זונה! את תחלי באיידס ותמותי!" הוא צרח. מזלה של אניטה שליבי
המכשפה הייתה שם, למרות שאפחד לא באמת מאמין שיש לה כוחות כי
היא מסטולה שלושת רבע מהזמן

ביוגרפיה
היא הייתה ילדה מעפנה, שלא ידעה כלום מעצמה, מהעולם ומהכל.
לילדה המעפנה אין חיים, כי היא סתם מעפנה.

אימה
היא סתם תקועה, בשממה
חושבת על אותה שתיקה
הצל המפחיד האיום והנורא

סיפור בחרוזים
כושלה כמו קו ראשי - לכולם יש חופשי יומי
כושלה כה מלוכלך - צריך לדחוף לשם אותך

סופני
עדי היתה ילדה נורא עצובה, כל החיים שלה, תמיד אמרו, כשהיא
התקרבה לכיתה, "עדי בדיכי, עדי בדיכי" או פשוט קראו לה בעסה,
זה היה הכינוי שלה.
לאן שהלכה, "הנה הבעסה, הנה הבעסה".

הומור
התירוץ היחיד שהיה לו זה "אני לא שולט בזה, אני לא שולט בזה",
פררררר, "אני לא שולט בזה", פאק, "לא שולט..."
הסרחון היה נוראי, כמו ריח בוקר של כלב שחי על בונזו מעובש.

הוא הלך לבקר קליינטית שלו במוסד הזה, לחולי נפש.
הוא התלבש בהכי הידור שיכל, ג'ינס דיזל וחולצה שחורה צמודה.
סידר את השיער לאחור בג'ל ויצא לדרך בשברולט האדומה שלו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
9 חודשים זה המון
9 חודשים של שגעון

אני שונאת את העובדה שאני לא יכולה להפרד ממך
אני שונאת אותך!
אני אוהבת אותך כל כך...

אכזבה
באת, ושנאתי אותך!
גילית את הסודות ותיעבתי אותך

אני במוזה לכתוב ואין לי על מה
אני שוכבת במיטה ולא מבינה על מה המהומה
אז אתאבד, מה רע?

בדידות
כל הדם נשפך החוצה
ממשיך לזרום, לאין מוצא

אכזבה
הגוזל נולד והיה לו טוב
וכמו כולם הוא אהב לאהוב
הוא גדל וצמח

חברה שלי, היא החברה הכי טובה
מסנטה קלאוז אי אפשר לבקש
מתנה כזו, בשבילו היא מוקש

דיכאתם אותי
הרסתם אותי

עצב
מה זה? מה כתוב?
אוף, הכתב פה די שקוף
אבל הצנצנת זוהרת, יש סוכריות בתפזורת
הם סגולים עגולים וקטנים

פואמה
אין לי מה לכתוב, מה לכתוב, מה לכתוב
אני לי אין לי מה לכתוב
אין לי, אין לי מה לכתוב, מה לכתוב, מה לכתוב
אין לי, אין לי, אין לי, אין לי מה לכתוב
מה אכתוב?

עצב
העבר לא נותן לי מנוח
רודף אותי
דוחף אותי

הסבר על הדכאון שלי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
די!
תצילי אותי מהחיים האלה
מהסיוט הזה
מחלום הבלהות שלא נגמר
מהדמעות שזולגות כמו נהר

אני רגילה לדיכאון, לשיעמום, לבכי. אני לא רוצה להיפרד מהחלק
הזה. כשרע לי, יש לי הרבה לכתוב, ולדעתי אני כותבת די טוב.
כשרע לי, אני מציירת הרבה. נראה לי, שלציורים שלי יש רגש משלו.
כשרע לי, אני יכולה להתחבר יותר לעצמי, לחברות שלי, ולתמוך בהן
ולהבין אותן.

מכתב
לך... אני יושבת כבר חצי שעה וחושבת איך להתחיל לכתוב, בוכה
תוך כדי. יצא לי להתאהב המון בחיים שלי, או לפחות חשבתי
שהתאהבתי, אבל עכשיו אני מבינה שזה סתם הדלקות. בך התאהבתי,
ולא יצא לי להרגיש ככה בחיים שלי.

הרהור
מה את עושה?
אני חיה, מה נראה לך?
עוד לא התאבדת?
לא! יש לי חיים ושאיפות.

הספד
יש המון דם
האוויר נהיה דליל
הכל מיטשטש
זה לא היה מעשה טיפש

אני נרקבת מבפנים
כי את הכל צריך להפנים
אסור לי ככה ואסור לי ככה
איך אוכל להחלים

התבגרות
פעם הייתי שייכת למקום כלשהו.
המקום הזה היה בועה מדהימה.
מקום שהייתי רגילה אליו.
המקום הזה היה גועל נפש של מקום.
אני כבר לא שייכת לשם.
עכשיו לא שייכת לשומקום.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני בעצבים בים בים
ואין דגים גים גים
כי כולם מתים תים תים




לא כל-כך.. אפשר
שוקו במקום?

כאילו שמשקה
יכול להחליף
שלטון
כל-יקומי...


תרומה לבמה





יוצר מס' 38184. בבמה מאז 4/7/04 11:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לירדן וולך
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה