|
ישבתי על קפה עם דיוניסוס. בפינה על השדרה הראשית.
אני שתיתי הפוך קטן והוא ענבים עם קשית.
|
גם אם אתם עייפים מאוד
אל תשבו בצד בלי סיבה
כי הדרך הזאת שאתם הולכים בה
היא הדרך הכי יפה
|
אהבתך כמו מים חיים
חיוכך נווה מדבר ירוק
צחוקך כרעם המתגלגל במרחקים
וברק בעינייך ידלוק
|
על שרפרף מול מראה היא ישבה בודדה
זכרונות ניגרים על לחי ורודה
|
אלוהים
תן לי כוח
לעמוד מול הדברים
ולא לקום וסתם לברוח
|
אמונה - אומנות
אין תשובה - אין אונות
אם נחייה או נמות
אמונה - אומנות
|
בחירה?
כלום יכל אדם לבחור באמת?
באמת
רוצה לדעת
לגעת
לא, לא רוצה
|
אני ים, אני מדבר
אני כלום, אני דבר
|
חול מפנה את מלכותו
בשובל אדרתו הנכלמת
מבויש נכנס הקודש, נחבא אל כוכביו
שקט
הכל עצר מלכת
|
בשדרות העצב האין סופי
מדדתי את פסיעותי
פנס רחוב עמום הזכיר לי שכבר מאוחר
השמים מעלי האפילו
|
את היי לי מגדל-אור
על ספינתי שוכן האופל
האירי לי דרכי חזור
ולא בדרך אחיתופל
|
קולמוס זעמי על הנייר
משרבט שיר עדש
כוס ייני על השולחן
זכרון ליל אמש
|
הזמן עובר כל כך מהר
פתאום צריך להסתדר
אנ'לא מוכן עוד לוותר
וכבר צריך להתבגר
|
הים הקמה והיין
קוראים לי מעומק אל יום
ואני נאחז מלוא ידיים
בשברי מציאות בחלום
|
חסר אונים כבול, נחבט
בתוך נפשו מוצא מקלט
בחוץ שוטפת סערה
והוא מפחד נורא
|
הרגע הזה, אולי
חלף או נשאר, מתי
|
אדמה חרוכה מיבבת
לבבות שותתים
קורבנות תחת שמש לוהטת
חרבות לאתים...
|
חיים שלמים אולי
עברו עד שמצאתי
איך צריך לחיות בעולם הזה
|
טרוף שינה חזיתי
איך לילותי נמסים אל תוך בוקר אפרורי
|
יש ימים עם טעם, ימים עם גמול
יש ימים שעוצמים את העיניים ומחכים למבול
|
מביט על ספינות השטות וחוזרות
בראשי מערבולת, המולת מחשבות
עליה.
|
כשהלילות אילמים
והאויר משכר
ורוח בשערות עובר
אנחנו מלאי תשוקה,
יוצאים להתאורר
רוצים להשתחרר
|
עד מתי השקט לא יוצאות לי המילים
זכרונות כמו קצף נעלם בין הגלים...
|
עד מתי תזעקי אלי ארץ מולדת?
בחום, במחנק בקרבות עד אין סוף
מסתכלת אלי, בעינייך התכלת
בלסתות פעורות מאיימת לטרוף
|
חלום מציאות מהממת עיניים
מציאות שאין בה רבב
ליצן כי ימלוך בצבאות השמים
מצביא ילקק את פצעיו
|
אנחנו רצינו לראות את הכל
רצינו לשמור על הכל
אבל אי אפשר להבין את הכל
לפעמים זה פשוט קצת גדול
|
הו דיוניסוס רקוד את ריקודך
את כל חיי בזבזתי בחכותי לך
על המזבח שיר, שיכר וגם אישה
אך עלייה לרגל ארוכה היא וקשה
|
אשיר לך ילדתי שיר הלל של שיכורים
אבוד בלב העיר בוכה בכי תמרורים
מחבק את הבקבוק, צועק אל אלוהים
הדרך מתנדנדת ועיני בסנוורים
|
לא רוצה לשיר יותר שירים של אהבה
אפילו שכולם אומרים שהיא כל-כך טובה
|
חלומות בהקיץ
חזיונות של קיץ
ואני לא יודע איפה החיץ
|
|
|
אני מאוד אוהבת
את בעלי. הוא
לימד אותי כל מה
שאני יודעת.
האננסית הננסית
בוידוי חושפני |
|
