|
אבודה והוזה...
Stop. Wait a minute. Can you hear that? Something is
following you. No! Don't look, don't turn around. You're too
scared. Take a very deep breath first. Now turn. Can u see
it? No? Then can you hear it? Good.
|
יש אנשים שעוזרים לכולם. עוזרים ועוזרים ובינתיים נשברים
בפנים. כי הם לא יודעים מה לעשות עם הבעיות שלהם. הם מנסים
להתמודד איתם לבד, כי אין מי שיעזור להם. ובינתיים נוצרות עוד
בעיות
|
"כאילו החיים ממשיכים הלאה מבלי קמצוץ זיכרון של מה שקרה."
|
שוכבת במיטה מנסה להירדם. לא מצליחה. יותר מדי מחשבות בראש.
|
היה שלום עולם אכזר. אני הולכת.
|
הלב שלי ריק. ריק מכאב, מבושה. רוצה אותו כל כך. לא מצליחה
לשכוח אותו.
|
ניסית פעם לחשוב איך זה להיות עץ?
כל היום עומד במקום. לא יכול להזיז רגליים כי האצבעות תקועות
עמוק, עמוק באדמה.
אם משהו מפריע לך אתה לא יכול פשוט לקום ולברוח. לא יכול לקום
וללכת. חייב להישאר ולהמשיך לשמוע. גם אם זה הסיפור הכי משעמם
שיש
|
I have these voices inside of me
Telling me what I wish to be.
|
אם תסתכלי לתוך עיניי תראי אותי?
האם תדעי שזו אני?
|
העיניים החומות,
החיוך המתוק,
השיער החלק,
השפתיים הלחות,
הגוף המהמם,
הידיים הרכות,
|
כמו בובה על חוט - לא זזה לבדי
זקוקה למישהו גדול שיניע את ידי
|
להיות שם, לראות.
לעמוד עם ראש זקוף.
להסתכל לצדדים עם חיוך על הפנים.
|
האם אוכל לחבק אותך שוב?
האם אוכל לאחוז בך חזק?
לנשק את צווארך נשיקות קטנות ועדינות
שיעשו לך צמרמורת בכל הגוף
ותחייך אלי עם החיוך היפה והילדותי שלך?
|
כמו אישה הניצבת במערומיה
ידיה כבולות חזק באזיקים
|
כתבתי שיר מאוד נחמד
על נסיך, נסיכה וסוס אחד.
|
אי אפשר להחיות אדם המייחל למותו,
כי הוא לא רוצה לנשום שוב.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
לזה שמאשר
היקר-
אנחנו מבקשים
שתפרסם את
השטויות של עמוס
כי כל העסק הזה
עם האובססיה
החדשה שלו
להתפרסם כאן -
מעכב לנו את
ההצאה לאור של
הספר החדש לו.
בכבוד רב
ספריית הפועלים
הלחוצים. |
|
