|
בסביבות שמונה או תשע בערב אספתי את כל חפצי. העמסתי את התרמיל
על הגב ונעתי לעבר הדלת. העפתי מבט אחרון במקום שהיה הבית שלי
בשבועות האחרונים ונעלתי אחרי את הדלת. את המפתח שילשלתי חזרה
דרך חריץ הדואר. זהו. אין דרך חזרה.
|
|
יו גוט פרייז טו
גו וויז דאט
שייק?
בלונדה בהלם,
מתרגלת עוד משפט
פתיחה רומנטי
לקראת הנסיעה
ללונדון. |
|