|
שלום, שמי יאיר, כותב שירים מגיל 12 וסיפורים מגיל
22 לערך, בעל אתר "בןחור עריכת לשון" ומפרסם גם
ב"דרך המילים".
מקוווה שתיהנו מקריאת שיריי וסיפוריי,
קריאה מהנה.
צלצול טלפון. מי זה בשעה חמש בבוקר? עד שניגשתי להרים את
השפופרת, חדל מלצלצל. חזרתי אל חדרי לתת דין וחשבון על סדר
יומי. שוב נזכרתי: היום אני הולך לבקר את אבא!
|
שפן אחד טייל להנאתו ביער. זמזם לו שירים אהובים, שמח
וטוב-לבב. לפתע, שמע רחש מבין העצים. "אוי לי, הרי זה הזאב,
הוא האויב, אנוסה חיש." ברח במנוסה, עד שהגיע למקום מחבוא.
הסתתר השפן יום ועוד יום ועוד יום - שלושה ימים תמימים התחבא
השפן במקום המסתור מחשש לחייו
|
בשבע בערב צפצפתי לענת מהאוטו. המסיבה הייתה אמורה להתחיל
בשמונה ולא רצינו לאחר. מצחיק, התחפשנו לחתן וכלה, כשאני חושב
על זה עכשיו זה מצחיק אותי מצד אחד, ומיד מעציב אותי כשאני
נזכר מה קרה באותו ערב. אז התייחסנו לזה ברצינות תהומית, כאל
דבר קדוש ממש. מוזר.
|
לא ידע מה מוקדם,
מה מאוחר
מה נגמר,
מה החל
|
ונשארנו רק שנינו -
חבוקים בשמיכת אהבה דהויה
שפרחיה הלבינו.
|
חיבוק ארוך
ומתמשך
חם
ובחוץ
השלג יורד.
|
באין תקווה לא תשכון שלווה
ובאין שלווה תאבד לעד
האהבה.
|
לא רואים ים, לא נושמים אוויר, רק
שפע אדיר של מחנק
וחום.
|
הרוח נשבה
וסיפרה את התשובה
לכל דורש, ברוב כאבה.
|
גזע רחב, גדול ושמן לכל אילן
שנותיו חקוקות בו,
זקן כל-כך, מאד עייף
|
יושב ספון
ב-ד' אמותיי
וזועק.
|
ואתה עלה צהוב נושר
אל אדמת חייך הצחיחה
בורח כמו משד מעצמך
מעפר יבש בורא דמיונות
|
ניצת בי הכוח
לאהוב, לבטוח,
להתחיל
|
בית ללא חדרים
שיר ללא מילים
מנגינה ללא לחן -
בדידות.
|
vאדם הבודד הוא שיר ללא שם,
מילים ללא מנגינה, בית ללא פזמון.
רק אותיות בוכיות מרמזות שהוא עדיין
ועדיין נושם.
|
הייתי לניצב,
לעמוד-ברד קופא בקור -
מוקסם מיופייך
|
בנקוף השעות
תיעלם תחושת הפחד
שתקפה את הלב הרועד
|
ביום הראשון לחיי
אסגור את לבבי בפני זרים
עד אשר אכיר ואדע
טעמם של דברים
|
למען לא אשאר
בבדידותי -
בקרי אותי
בוקר
וערב
|
בכל מקרה אני נמצא לצדך
בשתיקתי תומך בך ואוהב
בכל מקרה.
מהכרך המבעית עד לכפר המרטיט
את פועמת במלוא קיומך
בכל מקרה.
|
בעולם כזה
אתה קוטף את פירותיך
בהסתר פנים,
ובאין רואה
|
ובאתי אלייך,
כמו שאני:
חשוף, פתוח
גלוי.
|
ובקדור השמים
ברק ורעם מזדווגים
באפור מעורפל חדגוני
|
לא ידענו להדביר את הדבר
שאכל בבשרנו
בדם אהבתנו
|
תמונה כה יפה משקיפה אליי מחלונך
מבט כה מושלם מתבונן בי מחלומך
ומהם-שניהם אני בונה לי דמיונות.
|
הוא חולם אותה בצבעים יפים
והיא רוקדת אתו
בגוונים.
|
אל תביט לצדדיך, הרוח עזה מדי
לך ישר, אל תעמוד.
לפעמים אנחנו נשברים
|
נחבא אל הכלים,
בחוץ, בפנים, מאחורי העלים
שצמחו במהלך השנים הרבות
|
החלונות הנמוכים שבורים
נשברו מעוצמת המכות
שהחלונות הגבוהים הכו בהם
|
בדרכייך צעדתי,
בין סלעים וטרשים,
על עקרבים ונחשים
|
הלילה מאיר את הבוקר
באור נסתר ומסתורי
|
א. הכאב לא ייתן לך מנוח
והלב לא יאפשר לך לשכוח, אבל -
התקווה תיתן לך הרבה כוח
ב. זו מלחמה אבודה, זה קרב מוכרע
התוצאה ידועה מראש
|
המראה מקרבת את הרחוק
מזקינה את הצעיר
אתה נראה קרוב אך
מאד
רחוק
צעיר אך זקן עד מאד.
|
בהיבחרו -
הלמנו צלצל ותוף
חלמנו התחלה וגם סוף
|
נסיעה ברכבת למקום חלומי
הפלגה לאיים קסומים עטופים ימים
כל לילה בלילה.
|
אתה יושב מול החלון הגדול
בביתך,
חושב עמוקות על
מה שהנך.
|
אין לך ייאוש גדול יותר
מאשר לחכות לתקווה בתוחלת
חסרת מעצורים וטעם
|
שמיכה של עננים
מסתירה את הבוקר
|
החכם ימצא גם עתה
את הקש, שישבור את
גב הגמל,
והרשע שוב
לא יבוא בתוכם.
|
ובחדרים האור כבה וחושך
על-פני הבית
ובעלטה הזו עיניך
ראו הכול
|
והעיר קוראת לנו לצאת אליה
להתקרב אל עצמנו, להתאהב בעצמנו
|
כשנולדת -
העולם נראה חדש, גדול ועצום,
אצבעך הקטנה נבלעה
במי הימים השוצפים
|
יתמות תמימה עטופת אהבה
סביב כיכר הומה
של ברווזים
|
מצאתי חוף מבטחים
רגוע ובטוח,
רוגע ובוטח
|
ענפים של אימה
נושרים מעץ הנפילים
שנפלו חלל
|
חלקים ממני וממך נפלו
בין השמיכות
|
בים הפחדים
שוחה
חסר כוחות.
|
ינשוף הבוקר
התעורר
עצום עיניים,
שטוף לחיים
|
עד יעבור זעם
ותעבור סופת הרעם מעליי
|
לא כל טיפה סוערת בימה
כשסופה משתוללת באוויר.
לפעמים היא נפש תאומה
לחום הגוף המתקרר להחוויר.
|
ואותך
רק אותך
מחפש לב אוהב
אדום מאהבה
ומרומנטיקה שופעת חן ושירה.
|
הוא ימעד
ואני במקומו
אצעד
על השטיח האדום
עוד מעט.
|
מעשביך השוטים
מאדמתך השתויה ממים
מדשאיך החלוטים
ומשדותיך הטובעים במים.
|
סביב המדורה
מתחממים
בוערים
|
ליל-חורף קר,
חלום רופס נשבר,
מונח-מוטל
|
על הדרך החשוכה
מאורות הלילה המצהיבים
עומדים שניים ומתחרים ביניהם
|
מים רותחים
כלואים
מאיימים להתפקע
|
שטיחים אדומים נפרשים עד אליך -
שערי שמים נפערים לכבודך.
|
וחרוסת של שמחה התערבלה
בראשי
טעם דבש
מתוק וחם
|
ביום טוב אפשר לראות
את הים:
כחול, רוגע.
|
קוטף עלייך
חשופה את,
והנה -
כיונק אני
מצווארך -
|
כדורים, משקאות משכרים
משתכרים
משקרים
משקים את הלב הדואב
|
הנה אתה ניצב
פנים מול פנים -
מול האמת.
|
פתאום הוא נעלם לרגע ופתאום
הוא שב כאילו כלום לא קרה
|
בעמוד שישים ושש
תמצא את
פתרון התעלומה
שבעטיה הגעת עד הלום.
|
היא ניגשה לעברו,
עטויה בשמלה לבנה
הוא עמד בפינה, מבויש
|
אין על מה
על מי לבנות
משוכה אחר משוכה
רגליך כושלות.
|
לא אחת פנית עורף והותרת
אותי בצד, בפינה,
בודדה
|
מעל החופים כאן מרחפים
יחידים, אסופות, משפחות
וגם קבוצות של שחפים
על המים משתקפים, בשמים נופים
הבט אל-על אין כמותם יפים.
|
שירי מגירה נכתבים
כבדרך אגב על
אם הדרך
|
ואספתי
את גופי הערום -
זה אני
שמא חלמתי חלום?
|
זעף הגשמים ממטיר בחרונו
רותח מזעם,
קולות חרוכים בוקעים מתוך גרונו
חסרי ריח וטעם
|
ומה ביקש לבי, מה הוא ביקש?
עלמה יפה לאחוז בה
עד עולם
|
שפע אדיר של תפילה
בוקע מזגוגיות הבית
והיא תמיד ממשיכה לעלות
|
עיניה זהרו בחושך
כמו הזהירו על הלב
האוהב.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אין אין אין אין
כמו בשייטת.
טוב בעצם כן.
במה חדשה לאומה
פתוחה.
ופסיפיסטית. |
|
