|
"ציפור מה את מזמרת
מישהו אחר
מזמר מגרונך
מישהו אחר
חיבר את שירך
שר בבית
דרך גרונך.
ציפור ציפור
מה את שרה
מישהו אחר שר
דרך גרונך".
( יונה וולך )
כמו נולדנו מחדש
אני ואת
ילדות קטנות וספקות לצעד הבא
|
אבנים בקנה הנשימה
או פשוט אבן אחת
יחידה
בתוך הכיס של המעיל
|
יעל,
אומנם אינני אם - אחות שמגנה
אך יש בי מן הבגרות להיות
|
את לא יודעת לכתוב
את כן יודעת לכתוב
|
אש לובשת אודם, בוערת.
גוף מתערבב בוורוד
בגוון נועז.
|
לתת למילים מוות
כך
באמצע היום
|
המעברים שלך
מאקורד
אחד
לזה שבא אחריו
|
אל תתרחקי יותר מדי
אני מדברת אל עצמי.
|
הגבול שבין
החול לים
כה דק
|
החול שאת אוספת
מחזיקה בכף ידך
חלקו נשאר
אהבה
|
כשהייתי ילדה שאלו אותי:
"איזה צבע את הכי אוהבת?"
|
זה לא שבאמת יש לך ממה
ומה המהומה
|
גורלך -
לשיר מתוך הבטן.
הרי המצב הוא מוגדר
והכלי הוא זמין וקרוב ולא דורש התחככות עם החיצוני
|
נלחמנו בקירות בפעם הראשונה
הנחנו לקירות בפעם השנייה
נלחמנו בהם שוב
ושוב
|
מה לי היום
יש בי מין - קשה לומר
מוות פנימי
|
מילים אחרונות
כמו דופק מתעצם
|
דמעה פסעה על פנים
אור נדלק בעיניים
|
פעם התאבדנו ביחד
אמרנו:
שלוש ארבע ו-
|
הצחוק הילדי הזה
שלך שלי
מתי הם איבדו מעצמם.
|
הזמן של שתינו
כמו נגוע
בחושך.
|
כמה שירים שכתבתי כבר
על אהבה
וכמה שהאהבה
כבר מתפרקת.
|
דיבור משופט
שום דבר לא מופשט
יש לך דרכים משלך
משלך
|
שמונה אחים
אחד סבי
שמונה אחים מתים.
|
המיטה נחה לצד קיר לבן, חיוור. כלב-בובה מתקפל ומתכווץ, כאילו
מסתנוור מקרני-שמש.
|
עוד שנייה ותפלי, תאבדי את כל שיווי המשקל שהקפדת לשמור עליו.
|
צורמת לי ולה ההוויה שקרבה אינטימית היא יותר מזמן ומרפיון,
שגם אלו, בפני עצמם, מכבידים משקל. עכשיו הצלילות החורקת
שבינינו נשמעת כהד מוסף, מחצינה מסתוריות עמומה שקיימת במילה
לקבל, להיות נוכח- איש של שלום.
|
כן
זהו משחק
משחק של התשה.
משחק שבו יש מנצחת ויש
מפסידה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
