|
גאיה
 
וישם אברהם את יצחק על המזבח
ויעקוד את יצחק
ולא הגיע האיל
|
צלקות על פניך
צלקות על פני
כמה קשה היא הבדידות
|
הולכת. אוכלת.
פוחדת. שותקת.
שואלת. נדהמת.
נבהלת.
|
את יודעת בדיוק מה את שווה.
את יודעת שהסיפור שלך זו לו סתם המצאה.
את יודעת שלילות רבים מידי
בכית .
|
ידך את ידי מלטפת
בוא נצא במחול
עיניך פוגשות בעיני
מלטפות ברוך את שערי
|
בערבו של יום השמש נגמרת.
האור נגוז
האהבה מאחרת
|
מחזיקה בך חזק ישמעאל
רכות עורך, מתיקות חיוכך
מרככת את פחדיי הלילה
|
הדרך אליך חסומה
ברכה היא או קללה?
הדרך אליך חסומה.
|
ומדוע כה צורמים הצלילים
מנסרים אוזניים
כהים נפוחים
|
כמו ילדה קטנה צוחקת נרגשת
מתהדרת בצמתה היפה ובסרט
|
ולו רק באת
ולו רק קרן אור הפצעת
ולו אל ערפילי חיי
חדרת
|
חפונה בתוך זרועותיו
המערסלות
של אלוהים
|
הרוח נושבת
הנר כבה
חלון ניסגר
היא כבר לא מחכה
|
שמיים אפורים
רוח חורפית
ציפור עזובה אחת מצייצת
|
כנחש השדה
הגחת פתאום
בין שיחים
דמותך מזדקרת
|
טעם היין כטעם הנשיקה
חם נכון מותאם מלטף
מרגיע נעים.
|
ולו רק תבוא ותישק על לחיי
ולו רק תבוא
ותלחש באוזני
|
לעת ערב
כששקעה החמה
שוקעה איתה גם נפשי
הולכת
|
חולצה אחר חולצה,
מכנסיים,
שמלה,
זיכרון אחר זיכרון
|
והן שם עומדות
איתנות
חוסמות
החומות
|
עיניך כבויות
כפור ידך
מקפיא
את גופי
|
שם
בסוף השדה הפתוח
תמתין עגלתי
רתומה לסוסי
מחכה לתנועה
|
פניך נמרחות על הראי למולי
פי פעור לצרחה שקטה ללא קול,
|
על סף - קצה חלומי
שם אפרוש כנף
אנסק לגבהים
|
ענן של יופי חולף על פני
מסתיר בתוכו תמונות של יופי
ונחמה
|
לא אצעק
לא אבכה
לא אחזור בזחילה
|
צביטה בלב
צלקת
רוח נושבת
הזמן עובר
|
צלקות על פניך
צלקות על פני
כמה קשה היא הבדידות
עולמך שורטט על פניך
|
לצעוק אל תוככי
בורות שתיקותיך
|
ולפתע קרן שמש
משרטטת קווים דקים של אור
על קצה לחיי.
|
חום נעים מתפשט בי
מוסיקה שקטה מלטפת
|
חלון נפתח
לדמות מחייכת
רוח פרצים נושבת
|
באמצע הריקוד
ניתקה ידך מידי
גופך הרוקד
מתרחק
|
רוח אביבית נושבת
נושאת ריחות
התחלה חדשה
|
רציתי שיכאב לך
רציתי שתבכי
רציתי שברחובות
תצרחי את שמי
|
שאגת הלחישה
ראיתי את דמותך
מטושטשת למרחוק
ניגשתי
|
רואה את דמותי
בינות ערפל זיכרונך
הוגה אותה
בינות שביבי חלומות
|
עיניים חושקות
ידיים ריקות
הפשיטו כבודי מעלי
|
שקט של שמים
שקט של ים
שקט של בין ערביים
הולך ונעלם
|
הולכת תועה
בנבכי ליבך
שואלת את עצמי מדוע
ועל מה - כל הטירחה
|
עיניים עייפות
טעו לראות
בתבן - זהב
|
להכניס את זיכרון היותך -
הנטוע בתוכי -
לבקבוק
ולהשליך לים
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אל תסתכלו עליי
ככה.
אני מקום 4 בארץ
במונופול ומקום
2 באליפות טקן.
באמת!
אד המתאבד |
|
