|
גברת זיבל דיבל
יעל רוזנס מחפשת דירה,
ברובע טוב ,
ארבעה כיווני אוויר ,
ובעיקר- הרבה מקום לכתיבה .
בדרך היא סיפרה לי על החתונה שלה ושל אבא, והאמת שקצת השתעממתי
כי שמעתי כבר את אבא מספר על זה, אני אפילו זוכרת שכשהוא סיפר
לי אז אורית עשתה כזה פרצוף כמו של הסמיילי העצבני מהאייסיקיו.
|
נראה אותה מזיינת לי בשכל אחרי זה על כמה שהיא כל כולה אשה,
ומחכה לרגע שבו מישהו יעביר את ידיו על השדיים שלה. ואם אחרי
כל זה היא עדיין תברבר לי על השטויות הנשיות שלה, אני אקח את
השד השמאלי שלה (הוא כואב לה בדרך כלל), ארים לה אותו בעצבים
כלפי הצוואר...
|
היא לקחה אותי לאטליז של אבא שלה. היה לי כבוד אליה, אז לא
הקאתי כשאבא שלה חתך לפרה שהרגע נשחטה את הבטן. אבל מאוד
רציתי, מאוד. הסתכלתי עליה, מרותקת אל המעשים של אביה, לא
ממצמצת למראה אביה מבתר חיות. אהבתי אותה, אבל, אתם יודעים, גם
אהבתי חיות.
|
פראים, כולנו
פראים - חבורה
של חיות חולות
|
גם אם ארצה וגם
אם אחפוץ, חלילה
לי לאהוב .
|
בגרות,
בהא הידיעה
והנה,
בגרתי בשנייה.
|
החזיקו בי חזק
אני נופלת לתוך באר התועבה העולמית.
|
אוקיי, לטס קאט דה קראפ. אני לא מחבבת אתכם, ואתם לא מחבבים
אותי.
|
מה זה ציאניד?
זה כמו פטל. טוב, אני אביא גם לך. בסדר, בסדר, אני אביא
לכולכם.
|
בטח רק פופקורן בקולנוע. אבל בלי קולה, זה כבר אי אפשר. וגם
איזה בלון ליום הולדת, ומקסימום ברכה מנגנת.
|
היא יצור כה נפלא . סאלי קראתי לה . מן כינוי כזה . מה, לא
מגיע לה ?
|
למי אכפת שזאת לא אמנות? בכלל כל האתר הזה לא נוצר בשביל
אמנות. הוא נוצר בשביל שחארות כמוכם יוכלו לבוא ולהגיד לי מה
לעזאזל אתם חושבים עליי דרך כמה מילים שכתבתי.
|
האם זהו לא חטא אמנותי, שאנו יודעים מילה ולא עושים בה כל
שימוש? האם היא אינה מרגישה נטושה, בודדה וכועסת? ברור שלא!
זאת רק מילה! ואני פסיכית!
|
אני צריכה איזה עשרים אלף וזהו . קטן עלייך."
"תגידי לי את התחרפנת?! עשרים אלף שקל? בגלל שישבתי לידיך
ביסודי?"
"אורי, אורי, אורי, אתה נשארת בדיוק כמו בכיתה ו'. "
|
רק אצלנו, רופא חתיך שאימא בטוח תאהב, עם מלא כסף ומוכן
להתחתן!
200 ש"ח בלבד
משלוחים חינם.
|
מקום : החדר לי .
טכניקה : צילום בהזזת מצלמה
צולם במצלמה דיגיטלית
|
|
|
30 שנה אני
מזדיינת. ולא
קיבלתי על זה
מפעל חיים.
מימי מאחורי
הבורסה |
|
