|
"אני בנוי חזק.
אני לא אגמר לעולם.
אני אחליף צורות ואתגלה בכם שוב תמיד
לפרנס את דמיונכם המחיה וממית,
ואינני אובד ואינני חולף-
ורק עייף לעתים. מאוד עייף.
הו, לו רק יכולתי לנוח מעט מעצמי,
לברוח מנוכחותו האינסופית של קיומי:
קמעה להתפורר, להתפרד, להשחק להרף-עין,
להיות לא-כלום, להעלם, כמו לא-ארץ-ושמים,
כמו לפני יהי-אור על הברואים,
כמו בטרם היות אלוהים."
(יעקב אורלנד)
לא מתיימר
להיות מאמין
להיות מנומס
ולא להשמין
|
תופפתי על לבך במהירות הרגש
|
פיסות עור מתחת למזרון
מזכירות שלב חייב לפעום
|
מה?
לפני שנתיים אהבת אותי כלכך?
כמעט ושכחתי ואיך
הייתי מסוגלת להתלות בך בכל כוחי
כמו ילד שמחבק רגל גדולה ונסחב אחריה
לא אכפת לו לאן
|
געגועיי לא ירפו לעולם
ועל כן
את רגליי אגרור עד מחר
ומחר מחדש
|
קצת לפני שאני נחנקת
מגיע האוויר הכי נקי
כמו מתנה אחרונה
|
לא מתוך הרגל
ולא בכדי שאם ימצאו
אז ידעו לקשר בין סיבה ותוצאה
|
זכרתי שעות ובדידות של הנפש והגוף
( ) לפשטות
והרגשה שעוד מעט יהיה בסדר
למרות הצהרותינו שהנורא מכל עוד לפנינו.
|
ראשי קודח, גופי רותח
גרוני ניחר.
|
אאסוף בידיי את שאריות היום
אלטף אותן בשקט ואחבר אותן יחדיו
|
אחת שתיים שלוש שישים פעימות
לב שהלם כמו פטיש כבד
ולא ידעתי לומר אם זה מאהבה או
|
רציתי להתאהב עשרים אלף פעם
|
אאחוז בידך ונעוף למקומות הכי קסומים בעולם.
אגלה לך סודות כמוסים שאפילו פרה וסוס לא יודעים על קיומם.
אחייך אלייך חיוך אמיתי
ואשק לשפתייך העקובות מניקוטין
ואפרד ממך
|
תשו כל כוחותייך
והם מביטים בך בחמלה
מזכירים לך שאת חכמה וכמה את
רציונאלית
|
לפני שתגמר השאיפה האחרונה
אוודא כי עוד יש אוויר מסביבי
לבל אשאר עם הרגשת חוסר האונים
שבחנק.
|
בסיכת ביטחון אוחזת
ועם זאת חסרת כל ביטחון
בסיכת ביטחון נותנת
את המאמץ האחרון.
|
הפחדים
כמו מכות ברזל על הגוף החם
|
לשטוף את הטינופת
לחטא את העור בויסקי
לנשום פעמיים, לנשוף פעם אחת
להישיר מבט
|
אין מצפון לשקט
אין לו טיפת מוסר
|
ואם יש לך מעט חמלה כלפיי
בוא אליי
|
אנשים מחפשים אהבה במדורי חיפוש, באתרי היכרות, במקומות
ציבוריים, בשירותים, במסעדות, במקדונלדס, בתנועת נוער, בהוראה,
בצבא, במפעלי ענק, בחברות תעשייה,
|
תראה איך התבגרנו, השתנינו, כמה רחוק אתה וכמה שונה אני,
"זו בסך הכל תופעת לוואי" אתה מחייך אליי במפגיע
|
אל הארכיון האישי (17 יצירות מאורכבות)
|
|
אני עוד זוכר את
הסיפור הראשון
שקיבלתי מהסבא
שלי.
הייתי בן חמש
וסבא הביא לי
סיפור של במה
חדשה.
אני זוכר את
הטעם. קרמי.
מתוק. פשוט
טוב.
הרגשתי שאני
באמת מישהו
מיוחד.
היום אני בעצמי
סבא, ומה אביא
לנכד הקטן שלי
אם לא סיפור
מבמה חדשה?
אחד שראה יותר
מדי פרסומות. |
|
