מלכה התקרבה אלינו, נתנה לזאביק שטר של חמש לירות ושלחה אותנו
למושבה לקנות ארטיק ולחזור בעוד שעה. 'תנוחו קצת ילדים' אמרה.
יצאנו מהבית והתחלנו ללכת לכיוון המושבה כשזאביק תפש את ידי
ואמר בשקט, 'אנחנו לא הולכים למושבה. בוא נחזור ונראה מה קורה
שם'. התווכחנו. ה
ריחו המוכר של הסיגר, החזירם בבהלה למציאות. הם זינקו למצב
ישיבה על המיטה, כשהם מביטים באימה בדודי, היושב בכורסא
שבפינה, סיגר בין שיניו , מבט רצח בעיניו, ורובה גלילון דרוך
בידיו.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
