[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










מהם החיים אם לא  טוסט אחד גדול על הבוקר.
אתה מכין אותו ,משקיע, ואז מגלה שהשעון מאחר ואין
לך בכלל זמן לאכול אותו.

הסיפורים מתארים זאת בטיפה יותר מלים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
והיא מלאך .
לא , אין לה כנפיים, וגם הילה אין . למעשה אם מסתכלים מהצד,
אין בה דבר שאפילו מרמז קלות בכיוון . לא העיניים ,וגם לא השער
. הם לא יעידו עליה . מה ? , עיניים יפות, כן , אבל מלאך ? ?
בחייך . יש מליונים כמוה ,מה ,כולן מלאכיות ?

ערפל ירד על כביש בין עירוני נידח לקראת חצות הלילה.
לצד הכביש בתחנת אוטובוס זנוחה ישב אדם וחשב.

על מה הוא חשב , כנראה שלא נדע לעולם. על פניו המוארים
לרגעים מבעד לפנסי מכוניות חולפת נחה הבעה תמוהה אשר
רק לעתים מזוהה עם רגש זה או אחר

חיה פעם ילדה בעיר הולדתי ושמה היה רונית.
היו לה טלטלים שחורים עיניים צוחקות וחן שכזה,כמוהו אין מוצאים
הרבה בין האנשים. הוריה של רונית, מר.יצחק גלעט והגברת
פנינה,אהבו את בתם מאוד מאוד,ועל כן היו מרעיפים עליה צעצועים
ובובות וחיבוקים ונשיקות,ומעל הכל ממתקים

לאט , כמו מתוך חלום הוא התעורר.
"קום עצלן " היא לחשה.
בחדר החשוך עיניה נצצו כמו זוג יהלומים. הוא קם מהסס.
"בוא תראה מה הולך בחוץ" היא אמרה לו.




ברגע שלחם הופך
לטוסט,
הוא לעולם לא
יוכל לחזור
להיות שוב לחם.


תרומה לבמה





יוצר מס' 7565. בבמה מאז 7/11/01 15:43

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליעקב טוסקק
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה