|
ורד בר, מלבלבת אך פראית...
תגובות יתקבלו בברכה
בראשית היה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום.
ולא הורגש החסר בשום מקום.
ואז התגלתה לה האש.
|
כמו איזה סיפור סינדרלה, רק שהסוף הפוך, כשאני הנסיך שמבין
שאתה, סינדרלה, פשוט לא בשבילי.
|
ומדי פעם הלהבה קטנה וקטנה
וכמעט נעלמת
ושוב גודלת ובוערת
|
המשחק התחיל עם חוק אחד
להישאר משחק הוא רק נועד
|
עולה ויורדת
יורדת ועולה
וזה לא נגמר
|
הראש המתפוצץ
הגוף כל כך דואב
|
זיכרון שפתייך הרכות
לא נותן הוא לי מנוח
|
שוכבים לנו על המיטה שכבר היינו עלינו פעם ככה, שנינו, בלי שאף
אחד יידע, כאילו לא קיים איש בעולם מלבדנו,
אני מרגישה את פעימות ליבך, בדיוק כמו בפעם הקודמת.
|
מביטה אל תוך עיניך ומרגישה זאת
זה שוב קורה לי
שוב נופלת אל אותה המלכודת
|
הוא פשוט מתגנב לו לאיטו ומאחה את הקרעים, מדביק את השברים
והלב מתנגד ואוטם עצמו
אני הרי כבר יודעת שלאט לאט הוא חודר
אבל אני הבטחתי
והנה אני מפרה את ההבטחה
|
הפעם אלוהים, אתה תקשיב!
החלטת לצחוק עליי? כן, אני מדברת אלייך!. אני יודעת שבד"כ
פונים אליך בתפילות, בבקשות, בסליחות, לא באים אלייך בטענות...
|
|
|
אני יודע איך
כותבים סלוגן
פישקה זוהר
מבהיר ומגדיר |
|
