|
SnoWhite
 
בתחילתו של בוקר קיצי קריר וגשום, אי שם בארץ לבנה,
יצאה לעולם תינוקת בהירת שיער ותכולת עיניים.
התינוקת גדלה לה בכפר המושלג והקר, בחווה ירוקה רחבת
ידיים.
אח"כ נגררה לארץ שטופת שמש וחום.
כיום מטיפה ומפיצה ומתחנכת באסכולת הפיזיכיף.
ומי זאת נטאשה?
אני נטלי.
המיטב.
הילד המושלם התגלה כטיפש, כי לילה שלם בחלון הביט והתבייש. את
הירח הוא רצה, אך לא מצא! הוא מאוד נלחץ והעיר הילדה, כדי
שתעזור במציאת האבידה.
|
זו הייתה,
אהבה חולפת,
משהו זמני,
אהבה חולפת...
האם, זה חד פעמי?
|
היית מרענן...
כמו משב רוח,
קצר!
|
מערבולת חזקה וסוחפת,
עומדת אותי לבלוע.
נכנסתי לזה לבד,
אבל יחד איתך.
|
ימים של רוגז ומריבות,
ימים של חברויות ותשוקות.
|
מה ששלי זה כבר לא מטרה,
ואלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
|
זאת לא אני,
אלה ההורמונים שלי.
|
כמה שאני רוצה אותו עכשיו. מיום שישי אני אוכלת את עצמי כן או
לא. בהתחלה כן. ואז לא. ואז הוא ממש ביקש, ותוך כדי מאבק פנימי
ממש חזק דבקתי בלא.
|
ואולי לא היו הדברים מעולם
|
כן? תראי לי מי. תראי לי איך. גם בטח אני לא ארגיש נוח להיות
עצמי בקשר אמיתי למרות שאני כן אמורה. ואיתו התרגלתי להרגיש לא
נוח.
|
את יודעת, הכל אצלי חוזר בזמן.
מצבעוני לשחור-לבן.
אולי תחזרי אליי?
למה עזבת?
|
אני לא אדע שאני פרח שנהב.
|
|
|
מושב לצים? לא
מכירה.
ליד מה זה?
לא אני גם לא
מכירה
מושב בטיחות
לרכב.
אני קיבוצניקית.
לא
מכירה מושבים.
צאלה ביטון,
עוזבת קיבוץ. |
|
