|
עיתונאי.
כותב שירים, סיפורים קצרים בשפה הערבית והעברית.
אתמול, החזרנו אותו אל העפר
כי מעפר נולד האדם
ואל העפר שוב ישוב
ונשארת את עומדת איתנה
מיוחדת במינה
אשת דודי היקרה
|
מתבונן בשעון והגב נשען אל הקיר
השעה תשע והלילה עוד צעיר
אצל כולם, שום דבר לא נשתנה
יומם כמו אתמול, אולי כמו לפני שנה
|
יושב לי אל שולחני
רואה אותך מעבר למסך
שומה בפנייך זוהרת
ואודם מעטר את לחייך
וחיוך מקסים ציירו שפתייך
|
ישבתי לי במרפסת מביט בשמיים
לגמתי מכוס היין ואיחלתי לך לחיים
עיניי הביטו רחוק אל האופק
אל עננים לבנים
|
והיא שאלה..
מה אתך?
האם אותי אוהב אתה?
האם ללבי זקוקה לבך?
האם לגופי משתוקק גופך?
מה אתך?
אלי רץ ובא בשמחה
אך לצדי שותק בדממה
מה אתך?
|
אתמול, כמו שלשום,
אהבתה בנפשו בערה
גופו רעד ,לבו הלם
ובתוכו פרצה סערה
בלהט חבק אותה אל גופו
ובידיו מעך את עורה
שפתיו מצמצו את שפתיה
וחום זרם אל תוכה
|
ישב על ספסל העץ מול החוף המוזהב,
עיניו הביטו עמוק אל תוך הגלים,
חיפש את הנסיכה שעלתה מהים
עת געשו הגלים והיא באה אליו
התיישבה בחיקו ושאבה את לבו
|
מספרים
שאת היא השמש
אותם את מחממת
מאירה את יומם
|
אור השמש באופק שקע
ומעומק נפשו קול בקע
עוד יום עבר עליו
אך ממנה לא שמע
|
אותי פגשת באחד הימים
ללא חקירה ללא תשאולים
בפנייך התוודיתי ולא שיקרתי
כי אותך אהבתי... ללא מילים
|
אני יושב על קצה הפסגה
תוהה באופק, שוקע במחשבה
מה היה בליל אמש, מה יהיה בליל הבא
האם זה היה רק משחק, או שזאת אהבה
|
יושבת מולו נועצת בו מבט
רואה אותה חש גופו נצבט
תשוקה שולטת מהר באווירה
חיוך מחליפים, קריצה קצרה
ללא מילים, שניהם מבינים
קמים ממושבם ומהר נעלמים
|
|
|
סנוב, במצדה
היית?
אד המתאבד |
|
