|
 178186742 touched by God
הבמה ואני חברות מלידה.
אני אוהבת אותה,
והיא אוהבת אותי.
אני קופצת עליה, צועקת עליה, בוכה עליה, נזרקת
עליה,
הורגת, נאנסת, נקברת, עפה.
והיא,
מחייכת אלי ומעלה בי מוטיבציה.
משדרת לי אהבה.
רק לעמוד עליה,
ולהביט בקהל שיושב שם מולי בחושך,
ואני מוארת באור מהומהם...
כשאני מול כל העולם!
לנשום עמוק...
ולחיות.
אני והפרוותי החמוד האוהב שלי, מרחפים בנעימים בין העננים
המפוזרים בכחול השמיים.
ושמש, ויפה כאן, וטוב לי, וטוב לו.
ואין חמצן, ואין מים, והחיים הכי טובים שיש!
|
עוד פיצוץ, ועוד צבע נהדר, הכל בניסיון לבצע כישוף חדש. אלק,
היא עוד מצפה ממני שאני יעשה חמש יחידות לימוד בגרות בכשפים!
מה אני נכדה של מכשפה, שיש לי את כל הפוטנציאל גורד שחקים
הזה!? (כן...אני כן...).
|
כשנעמדתי על הרגליים, הרגשתי סחרחורת, ואוויר חם לפתע. אני
מביטה לצדדים, ואין חתול, ואין בית מכוסה בשלג, ואין כלל שלג!
עוד כמה דקות של 'שיואוווו אני בשוק אני בהלם'!!! , והתמונה
עדיין לא מתבהרת לי!
|
אצלי, תחשוב שמוזר, אבל כשלא מכירים דבר אחר- האחר בא לבד.
והנה!
אני מנסה לבוא אליך, בכל כוחי מתאמצת, חולמת והוזה!
אל תסרב לי!!
|
אתה שומע אותי?!
אוי... בעצם שכחתי לרגע, האוזניים, חתיכות... חתיכות...
חתיכות... חתיכות...
|
|
|
לפעמים אנשים
אומרים לי: "מה
אתה יודע, אתה
בסך הכל חרק".
אבל אלה אנשים.
מה הם יודעים,
הם בסך הכל בני
אדם. |
|
