|
שלום שמי ויקט סאדי
אני ילידת טורקיה שנת 81
עליתי ארצה בשנת 91
מטורפת על סרטים מצוירים . כמעט ואין סרט מצוייר
שאני לא מכירה .
אוהבת מוזיקת רוק ישראלית ובריטית
אוהבת מאד מאד לצייר ולצלם
ודבר חשוב לציין שאני דיסלקטית אז אתנצל מראש על
שגיאות כתיב ( למרות שאני משתדלת להכתיב לאנשים
אחרים)
מקווה מאד שתהנו מהיצירות שלי
אתה לא יכול לבחור את עצמך
ולא יכול לעזוב, ולברוח
בתוך סיפור שלא הצלחת לכתוב
לתווך ארוך או לתווך קצר
|
כן כי זה המציאות שלי
ולא אף אחד אחר.
|
בקבוקים זהובים בשיערה.
עיניה גדולות וכחולות כחרוזים.
לחייה אדמוניים כתפוחים.
מבטה תמים כמלאך.
פנייה נקיים כתינוק.
|
יום שחור היום
אומר הקול.
יום ששקוע בערפל
אומר הקול.
|
הוא הביא אותי למקום
למקום בו הרחתי את ריח הים
מקום בו הרגשתי רוח קלילה ונעימה
את קולות הצרצרים אי אפשר היה שלא לשמוע
הם זימרו להם כאילו יום חג היום
|
נקודה לבנה אחת בודדת ויחידה
לבן טיטניום אמיתי
אשר זוהר בכל כוחו.
|
התיתן לי להיות העד שלך
כשתלביש אותה בלבן
למחוא כפיים כשתשבור את הכוס
להזיל דמע של אושר על מציאת המדהימה לך
הלילה הוא לילה קשה בבת ים
|
מהו הדבר אשר הופך עולמו של כל אחד לכל כך קשה
מה הדבר שמביא אנשים להיות
אנשים מתאבדים.
אנשים רוצחים.
|
מקדש הבאיים שבחיפה בשיא יופיה.
|
צולם בראש הנקרה. אני פשוט....
|
רישום חמוד של בחורה שיושבת וחושבת או שאולי סתם עושה פוזה
|
היה לי משעמם באוטובוס אז ציירתי את זה מתוך חלום להיות במקום
כזה.
|
|
|
יאללה, מה אתה
חושב שאני
אידיוט?
קומיצה בשאלה
רטורית לשוטר
שהורה לו לעצור
בצד. |
|
