|
הם חיים באותה דירה אך אין להם מושג מה קורה האחד בחיי
השנייה.
למרות שהם אוכלים אותו דבר, ממהרים באותו אופן ושותקים באותה
צורה.
|
היא לא ממש ידעה איך להסתכל על עצמה, היא הייתה מסוג
האסקימוסים שלא ראו מראה אף פעם.
אני כותב את כל זה ביומן שלי עכשיו, יומן המסע שלי ושותה מים
בכוס של ויסקי.
|
אליס שוכבת על המיטה בחדר שלה.
מתהפכת על הבטן, מושיטה יד אל עבר השידה וגוררת את הספר אליה.
קוראת "חנוך לוין" באור בין ערביים, ג'אז צרפתי קלאסי מתנגן על
פטפון, תקליט שקנתה באוזן השלישית.
|
בוקר.ב וקר של יום ראשון. בוקר של פסיכומטרי. בוקר של מבחן.
חנוכה וחורף.
|
הכל השתנה.
הכל משתנה.
לשזיפים יש טעם של זיתים.
הכלב נראה כמו חתול.
|
איך אפשר להפסיק לחכות לך
עולמי שואף לנסוק למעלה עם עולמך
לא צריכה לראות אחרת כדי להבין
שאצלך זה מאה אחוז אמין
|
מתעלה על עצמי
חזקה מעצמי
אתה אויב
או אוהב
|
מחר,
מחר הכל יראה ירוק יותר
|
הרוח מלבה בי את יצר החיים
|
לייף גוס און
נשאר רק זיכרון
אין באופק שום פתרון
יושבת ברכבת
בקרון האחרון
|
לא צבועה
צבעונית
מכוסה בשחור
עדיין לא בוגרת
|
נדודי שינה לא נותנים מנוח
מחשבות מתרוצצות אין לה כבר כח
קמה וניגשת למראה הגדולה
בעיניים מסוממות מבחינה מולה
בדמותה שלה - זכוכית שבורה
|
אין לך הקסם
יש לך אופי חרא
|
להשתחרר מכבלי העולם הזה...
להניח לזה פשוט לקרות
|
|
|
שתי פטמות, ציקי
ותיקי, הלכו
לטייל,
ציקי טבעה, מי
נשארה? |
|
