|
דברים שצריכים לעבור, שירים כהים, יש אומרים ישנה
אמת, ג'יפסי, מחכים לבר, הבטחתי לספר לך הכול, מפגש
המזלות, ארגז הכלים הצהוב.
ספר חדש: "מוטב עכשיו ".
הוא התלבט עם התפריט. היא עם המילה "אינטימיות".
|
"ללכת במהירות במקום" קראת באיזשהו מקום "לא נקרא להתקדם".
|
אני, שרואה מפלצות בעננים, במבים לוחשים בגחלים של האח, חתולים
מייללים באולטרה סאונד, יודעת שהזיכרונות שלי מהמקומות בהם
מעולם לא הייתי, אמיתיים יותר מכל מציאות. הדמיונות שלי הם
האמת ומה שהתרחש לעתים קרובות נוטה לטעות.
התחלה של משהו
ה של משהו
|
האישה הקודמת מבוהלת
מסרבת לפנות מקום
|
משחקי אילוזיה אנחנו משחקים, אני ואתה ואני,
|
אשה הולכת ברחוב עם חכה
היא לא מרגישה יפה, האשה,
והיא מפחדת.
|
אתה הלכת אבל התחושה שלך נשארה
הפנים שלך ברורות מול עיני העצומות
|
את שוב שוכחת
במהירות את שוכחת
|
האם הזחל
מרגיש בגוף
את הפרפר המתקרב
|
"דברים אינם מתנהלים לפי התכנית"
דווח בחדשות, "צפויים שיבושים קשים בתקשורת"
|
הגשם ירד בלי הפסקה שלושה ימים ירד הגשם.
ניקה ממני כעסים, ניקה תהיות,
שטף תקוות.
|
תקופה הזויה, כתבתי לך,
לריצודיהם האדומים של האורות,
חלום בלהות עם בועות של סבון
|
העבר דוהה, דוקטור, אתה שומע,
העבר מאבד צבע, קווי המתאר שלו
מטשטשים, העבר מאבד צורה,
מאבד חשיבות, מאבד משמעות.
|
הייתי פה ושם
פגשתי שניים שלושה אנשים
לעתים המציאות
הואילה להתכופף לקראתי
לזמן מה
|
התנאים בשלים עכשיו
הכל עומד לקרות
|
בהיר, ברור, בלי סמני שאלה, בלי פחדים,
בלי תכניות, בלי ציפייה, בלי חרדות, בלי לחכות לטלפון
|
חבל מסתכל על חבל, מתחכך,
בוחן אפשרויות לקשר
|
טובה במילים
שולטת באותיות
טווה ממשפטים מסכים שקופים
מקרינה עליהם חזיונות
|
להוציא את הפחד לטיול, ביום שמש, לאורך השדרה
|
הקרבה האפשרית בין שני בני אדם
יכולה לעתים נדירות לגבור
על הרסנות הכיבוש והעלבון
|
כשהגשם יתחזק
אחד יעזוב
אחד יכנס
|
"אם החיים היו פוגשים אותנו בדרך אחרת"
אתה מלטף את הצוואר שלי ושואל
"האם היית רוצה בי באותה מידה?"
|
ללמוד לאט
לתת לדברים להיספג בעור
רק משם לטפס לחלונות
|
מה שנשארות הן המילים
המודפסות, המשורבטות, מיילים
ישנים המעלים תמונה-
|
מוטב מאוחר, אני אומרת,
מוטב אחרי שעברו שנים
מוטב
|
המושבעים ירימו טלפון
פנויים להצעות
|
הסודות שפיצחתי מוטלים סביבי
כמו קליפות של אגוזים
ערמות של פירורים וזיכרונות של טעם.
|
החלומות שלי חושבים שהם ישנו מספיק.
|
לא מצליחה לזכור אם כחולות הן עיניך או שמא ירוקות
או חומות
כבר לא בטוחה איך הידיים שלך -
|
עד חמש וחצי בבוקר דיברת
והזמנת עוד בירה ודיברת
והיית יפה ורחוק ושתוי ודיברת
כאילו פחדת אפילו לרגע לשתוק
|
ברשת הקורים הדקיקה, הצפופה, המתוחכמת
שארגתי
|
אל תוך חלל האפשרות צריך לחדור
רק חלקיק אבק.
|
מכשפה גוהרת על אופנוע, טרייר מצויץ מישיר מבט מלוכסן, היצ'קוק
בפרופיל, מעשן סיגר, אבא שלי מצודד מבט -
|
מה אני רוצה
לרכך את הידיעה
להשקיט את המחשבות
להיות נוכחת
|
בממלכה העליונה סערו הרוחות. חודשים עברו מאותו היום בו הסתגר
היושב בראש בבועתו וניתק את כל אמצעי התקשורת. אין יוצא ואין
בא. מהומה, בלבול וחוסר ודאות שררו במסדרונות המפותלים
ובאולמות רחבי הידיים.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הבחורה כל כך
עמוקה שהיא
בולעת את עצמה.
סתם אחד. |
|
