|
ונילה פודינג
לעיתים מוזרה, רעשנית אך ביישנית.
ילדה מופנמת וסגורה, אך כשהיא רוצה היא יכולה לקפוץ
מרוב שימחה.
ילדה עקשנית ומעט חוצפנית עם ראש קינקי מלוכלך.
מעט שובבה, הפראקטיבית וספונטנית,
אבל הכל לטובה...
אתה מחפש מקום מסתור, מחבוא מהעבר, מתכחש בתוכך לכל
מה שהיה. חזרת שוב לחיי כאילו כלום.
|
הסתכלתי על הנוף מסביב, כזה שקט בחיים שלי לא ראיתי.
פתאום הרגשתי יד נוגעת בכתפי, העפתי מבט לאחור...
"בווו!" צעקת לי. הייתי בהלם למספר שניות, והמשכתי לרוץ, ואתה
רדפת אחריי, רדפת אחרי רחוק.
|
היה חושך בחדרה של רונה. היא שבה על מיטתה, בוהה בתקרה, וממלמת
לעצמה "מה האהבה חשובה כשאף אחר לא אוהב אותך?"
|
אינך זוכר אותי, אך אני זוכרת אותך.
בשבילך אעשה הכל.
אך אתה בשבילי לא יכול...
|
בחצר הממלכה, גר לו נסיך. נסיף יפה תואר, שכישף בקסמיו את כל
נערות הממלכה. כולן אהבו והעריצו אותו. וכן, גם הבנים ראו בו
כמודל לחיקוי והערצה...
|
הכל היה באשמתי. אני ראיתי אותך לנגד עיניי. ראיתי אותך מת.
מת בזרועותיי. ואני- לא עשיתי כלום, רק עמדתי שם והסתכלתי לך
בעיניים, ללא שום רוח חיים בתוכך.
|
רק פעם אחת, אני רוצה לעשות משהו בשבילי.
משהו משוגע, שרק אני אוכל לעשות אותו על הצד הטוב ביותר מבלי
להיכשל.
|
הפצעים האלו לא יגלידו
הכאב הזה כל כך אמיתי
יש כל כך הרבה שהזמן לא יכול למחוק
|
זה לא מה שזה נראה
זה לא מה שאתה חושב
זה חייב להיות חלום
|
מותק, אין היגיון בלברוח
אתה יודע שאני אמצא אותך
הכל כל כך מושלם כעת
אנחנו יכולים לחיות יחדיו
|
מלאכים נופלים כנגד רגליי
לוחשים שמות לנגד אוזניי
מוות לפני עיניי
שקרים משני צדדיי, שמהם אני חוששת
|
רואה אותי, רוצה אותי
אני מרגישה אותך דוחף אותי למטה
פוחדת ממך, אוהבת אותך
אני לא אתן לך למשוך אותי למטה
|
לילה, לא יכולתי יותר לשמוע את קולך,
אז יצאתי. יצאתי החוצה, לנשום אוויר.
רציתי שתאהב אותי, שתחבק אותי כמו פעם
אבל לא רצית. לא יכולת.
|
מההתחלה, היכרתי אותך. רק אותך.
ראינו בך כמודל, כדמות להערצה.
היינו עצובים כשאמרת שאתה הולך- הולך ולא חוזר. לעולם.
עזבת אותנו, נטשת אותנו, שיקרת לנו. והכאב לא מרפה.
|
אני נופלת למטה
טובעת בתוכך
אני נופלת לנצח
אני חייבת לעבור דרכך
אני נופלת למטה
|
אני נופלת למטה, צוללת וטובעת.
אך זה לא בשליטתי, אני כבר אבודה.
|
|
|
"צרת רבים חצי
נחמה"
או שזה היה
"נחמה השרמוטה
צרת רבים?"
צרצר. |
|
