[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 286320973 286320973  mp5

מה כבר יש להגיד?....
כל כך הרבה דברים כל כך מעט מילים




לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
והאדרנלין מפגיז לי את השרירים
הראש טרוד באלפי דברים
מה יקרה עכשיו? אני חושב

ייסורים
תמיד אותו הדבר
ככה זה עובר
עם הסבל... הכאבים... והסיוטים

אהבה
בואי איתי לתוך החלום
בו אנו שוכבים על החוף
ופשוט מסתכלים לכוכבים
אלא מהדבר האמיתי!

הרהור
אני מרגיש בלתי נראה,
מוגן, בלתי מנוצח,
כמו נמר לפני שקופץ על טרפו

אהבה
בחצות הלילה
לאור הכוכבים,
אני רואה עד כמה את יפה...

עמוק בתוך המדבר השומם והקפוא
מתחת לשמיים זרועי הכוכבים הנופלים
ביקשתי משאלה, שהלהבה תידלק מחדש
ושהאפלה תעלם ממני כבר,

יש זמנים שבהם
אפשר לראות פסגות מושלגות
נושקות לים ממש מרחק נגיעה

מצב
אני הולך בלילה חסר ירח
אבל שטוף כוכבים
מראה כל כך מרהיב שכמעט
משכיח מלבי את מה שאנחנו עושים

אהבה
הלהבה נדלקה מחדש,
לא בגוונים של כחול עמוק כמו פעם
אלא בגוונים של אדום אש!
הלהבה בערה בעוצמה חדשה

ייסורים
כולנו חיות נבובות ומשעממות
חסרות מטרה
שמדשדשות בקיום
של אבדן חיים
ושיממון אינסופי

מצב
בהתחלה רק נהניתי
חשבתי שהכל משחק
עד שזה הגיע לידיים שלי...

רומנטיקה
מילותייך הרכות מבעירות את נשמתי
ועינייך היפות מרעידות את גופי,

מצב
פעם השקט היה עוזר לי לחשוב
בשדות של המושב על החציר החמים והרך
היום השקט מלווה אותי בכוך הקוצני והקר

אני עומד לי לבד
בקור ובגשם
אני עומד לי לבד
בודד ועצוב

תחושתי
תגידו לי כבר מתי הכל יסתיים?!
תגידו לי מתי כבר למען השם?!




החיים הם כמו
זין - כשהם קשים
הם ארוכים.

מיומנו של אחד


תרומה לבמה





יוצר מס' 30017. בבמה מאז 25/1/04 13:54

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לוניל ליבוביץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה