התלבטות ארוכה היתה זו. מידה של קומיות שלא נעלמה מעיני היתה
במעמד, שהרי כשעה ויותר ניצבתי בחדרי וחבל כרוך לצווארי, ואני
מתלבטת אם למשוך רגלי במהירות או שמא לחסום את האוויר בהדרגה,
ולהניח לחושי להתערפל מהמחסור בחמצן.
הדבר הכי עצוב
שאי פעם פגשתי
הוא נקר המנקר
בעץ מפלסטיק.
הוא הרים את
עיניו - "הי
חבר" הוא אמר,
"דברים היום כבר
לא מתוקים
כבעבר"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
