[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אודי בקר
ICQ 54717406 54717406
אל היצירות בבמה האהובות על אודי בקראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
מפורסמים אומרים על אודי-
"אתה רוצה לצאת החוצה? אתה צריך אוויר? מים?"
אביגדור קהלני, שר פנים לשעבר, דואג לשלומו של
אודי.

"מעולם לא ניסו אנשים רבים כל כך
במשך זמן רב כל כך
בהשקעה גדולה כל כך
להיראות כוסונים כל כך"
איתי חורב, ידוען מקומי, מתפלסף.

"אתה מחולון? זה בסדר, לא כולם יכולים להיות
מושלמים."
אברהם בורג, יו"ר הכנסת לשעבר, מנחם את אודי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סיפור קצר על בית של שלושה בנים והתבגרותם בנקודות שונות בחיים
בצל יישום תיאולוגיה; זהו סיפור על ציפיות מהחיים, אינסטלציה
והשתמרות עצמית של דינמיקה משפחתית לוקה בחסר. אולי בסוף נגיע
לאחרית הימים. אולי גם לא.

המים במקלחת גורמים לשלושה צלילים שונים- עם היציאה מהצינור,
עם ההיתקלות בגוף או בקיר ועם ההישפכות מטה, אל הביוב. רעש
לבן.

השיער הוא הדבר היחיד בתרבות הישראלית שבאמת מציין נעורים. עד
הצבא כולנו מסתובבים עם מחלפות שיערנו כטווסים מגונדרים, עד
שבגיוס לשורות הצבא תוך רגע מורדת מעם אותה רעמת חדווה וגיל,
מוחלפת ב"קצוץ" הממלכתי והשמרני, האחיד של הצבא, כמו מדים שאי
אפשר להסיר.

בניגוד לרוב האנשים אני זוכר את הילדות שלי בצורה עזה, תקופה
של חיוך. זהו הדבר שאני זוכר ביותר, התנועה הזו בזוויות הפה,
הצליל הקטן, צורמני ומשתפך של ילד קטן מחייך.

פנטזיה
-"אני לא מבין, אמרת שיש קצת כישרון, מה עם זה?"
-"אה, זה." הוא חייך, עיקם את פיו לקו אלכסוני וכיבה את
הסיגריה על הרצפה "טוב, שמעת פעם על 'אור לגויים'? זאת הוצאה
קטנה, בגבול רמת גן בני ברק, שמתעסקת בכל מיני שטויות. שלחתי
אל חברה שם את החומר שלך כשפנית אליי

פעם בשנה שירה הקטנה חוגגת יום הולדת. הרי אני לא יכול להחמיץ
אותו, היא מאוד חשובה לי, שירה. טוב, לא באמת. רק פעם בשנה.

הם כל כך חמודים ביחד, עומרי עם הגזרה הצנומה וזקן התיש, נעמה
שמגיעה לו עד החזה נשענת עליו בעוד הוא נשען על הקיר ומחבק
אותה, ידיו אוחזות את צדי בטנה, קצת למעלה, קצת למטה. ראשו
נשען על ראשה, נח על תלתליה, שניהם מביטים קדימה בשתיקה

שעת לילה מאוחרת, אנחנו נוסעים, אני מנמנם כנגד החלון.אנחנו
יושבים ארבעה במושב האחורי- אני, מוטי, יניב וחברה של יניב
(אני באמת לא זוכר את השם שלה). אם היה רואה אותנו שוטר היינו
בבעיה עכשיו, כי אני הזה שאמור להתכופף אם יש משטרה באזור
ואני, כאמור, מנמנם. הנוף

תה מרווה הוא משהו מיוחד. בפעם הראשונה שאתה רואה אותו, אתה
מריח אותו. אתה מריח אותו ומיד חושב על דשא, על פרחים, על
צמחייה. זה ריח טוב, אבל לא ריח של משהו שהיית שותה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מעניין מי מניע את הראשון בשרשרת האנושית הקטנה שלנו, בה כל
חוליה, כל איש מניע את הבא בתור. תהיות פילוסופיות בגרוש
במסווה של סופשבוע רגוע.




אפשר שלוק?






קומיצה לא מבין
נכון את המחשוף.


תרומה לבמה





יוצר מס' 6273. בבמה מאז 27/9/01 14:11

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאודי בקר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה