|
אני כותב משמע אני קיים!!!!
כבר תכננתי מה אני עושה עם כל שקל- כמה אני משקיע בבית, כמה
במתנות לחברים וכמה אני סוגר בבנק, רק כדי לחיות מהריבית.
החלטתי גם לתרום סכום מכובד לאיזה עמותה שעוזרת לבעלי חיים או
למסוממים. ככה המצפון שלי יהיה יותר שקט כשאקנה עוד ג'דגאט
שאני לא צריך.
|
התחלתי לקרוא את הספר בצהריים, ועוד לפני ארוחת הערב סיימתי
אותו בפעם הראשונה. באותו שבוע קראתי אותו לפחות עוד ארבע
פעמים. כבר אז היה לי ברור שיום אחד גם אני אוכל להיות רואה
ואינו נראה, ולהגן על המדינה
|
זה היה בטיול לפריז. הפעם הראשונה שראיתי אותו הייתה בתור
למגדל אייפל. ישר זיהיתי את הפנים שלו, הוא היה נראה לי מוכר
אבל לא הצלחתי להיזכר מאיפה.
|
הם נמצאים בכל מקום, בכל מדינה, דמוקרטית ולא-דמוקרטית, בכל
יבשת, אם זה באמריקה או באפריקה, הם תמיד שם. הם נמצאים גם פה.
אפשר לפגוש אותם בצבא, בממשלה, בבנק ואפילו אשתך יכולה להיות
אחת מהם.
|
זה אמור להיות היום המאושר ביותר בחיים שלנו, ככה לפחות כולם
אומרים. כל מי שעבר את היום הזה מוכן להישבע בחייו שאין חוויה
יותר גדולה ממנו.
אז למה, לכל הרוחות, אני לא מצליח להרגיש ככה?
|
זהו, זה הולך להגמר. בעוד כמה שניות אני עומד לסיים את המרדף.
מרדף שנמשך קרוב לשש שנים יגיע לסופו בעוד כמה שניות. אני חייב
להודות שאני חש הקלה .
|
"'פוליטיקלי קורקט בע"מ - שירותי כוח אדם' שלום, מדברת מיטל,
במה אני יכולה לעזור?"
"שלום מיטל, מדבר יונתן שמילוביץ', סמנכ"ל כוח אדם בחברת "עלה
תאנה". החברה שלנו מתמחה באספקה של כיסויי תחת לחברות
ממשלתיות".
|
אני ממש אוהבת את המורה אילנה, תמיד יש לה רעיונות מקוריים.
היום, למשל, בשעת חברה היא הביאה איזה ילד רזה כזה, ואמרה לנו
שהוא ילד שחי מתחת לקו העוני. אני לא ממש יודעת איפה נמצא הקו
הזה, אבל אני חושבת שזה הקו שמגיע לדרום העיר.
|
אני האיש שחי כמעט,
שחי ליד,
שחי ממול,
אבל אף פעם לא ממש.
|
הפרחים שלא שלחתי נובלים על השולחן,
והשוקולד, בדיוק כמוני, מריר.
|
מה אשאיר כאן אחרי שאמות?
ומה יוותר כשאלך?
|
מי יתנני כי ירד הליל,
וחופת שמיים מעלי תיפרש.
בחליפת מלחים לבנה כשלג
על חרטום אעמוד
|
|
|
