|
"גם אתה היית שר
אילו מצאת עצמך
במקום כזה
לא היית מוטרד
האם אתה טוב כמו
ריי צ'רלס או אדית פיאף
היית שר
היית שר
לא למען עצמך
אלא כדי ליצור עצמי
מן המזון הישן
המרקיב במעי השמימי
ומקול החבטה נטול האהבה
של נשימתך שלך
היית הופך לזמר
בפחות מן הזמן הנדרש
לשנוא את קסמו של יריב
והיית שר, יקירי,
גם אתה היית שר."
(ליאונרד כהן)
וטמן את נפשו בתוך גיא עזבונות,
כשדימם מליבו את הסהר.
|
אני זוכר את הירוק, הריחני והנדיב,
איך התפרקדנו שם בשיח- והעולם נדם סביב.
אני זוכר משב של רוח, גוון בוהק של ארגמן
שטוותה חוטים של משי, והתפרסה כיד אמן.
|
ספר לי דבר, גלה לי פנייך
כי ראיתי נשמתך בברקת עיניך.
הצוחקת במבוכה ויודעת לטוב
ואימצתי לליבי וחיזקתי קרוב.
|
מטאפורה קלה על עצבות קצת בצחוק,
והטעם המר בזיכרון המתוק...
|
לפעמים הרגש גובר על השכל...
|
ציפור הנפש פתחה מגירה עצובה
ומסננת, מלחשת, לילה טוב לאהבה...
|
אני ואת במציאות נפרדת ואת כלואה בנפשי הבודדת
כן רוצה אותך כל הזמן,
מנסה להראות כאילו לא אכפת, בשבילך הרבה זה בשבילי מעט
והלילה- זה רק אני ואת
|
|
|
"ואז החייזרים
חטפו אותו..."
סיום של יצירה
אופיינית בבמה.
בוליביה. |
|
