שירים אלו נכתבו בבית קפה ברחוב אלנבי, על מדרגות
הקאמרי, בלילות בלי שינה בג'וליס עם ריח גריז במחנות
צה"ל השונים, ברחבת הכותל בירושלים, על גב גמל עייף
במעלות הרי יהודה, בין הכוכבים על חוף הים התיכון
מחכה להנץ החמה, בספסל אחורי של אוטובוס ירוק, בחדר
מעופש בגבעת שמואל, בדירה קרה ברמת גן, בגליל מול
הגדר הטוב בין הפיצוצים, בפורד פוקוס בין הנעת מנוע
לכיבויו, על פץ הכינרץ אחרי ליל הוללות, במדבר סיני
מתחת לגמלים של הים האדום, שירים אלו נכתבו על גבי
פנקסי המחאות במחברת כיתה א', על גבי עיתונים בשפות
מטורפות, על מפיות נייר מפאב שכונתי זול, על גב
חפיסות סיגריות ריקות, על כרטיסי רכבת, בפנקס
טלפונים בין המספרים, שירים אלו נכתבו באלפיים ושלוש
וארבע ולנוכח מבצר אנטיפטרוס בשבע וחצי בבוקר
ובשתיים אחר חצות שירים אלו נכתבו ועדין נכתבים.

סיפור בדוי על אנשים אמיתיים ואז, ביום אחד לא כל כך שונה מהיום, הבחורה פשוט הפסיקה לאהוב את הבחור, והחליטה לצאת ולחפש אושר במקום אחר. הבחור היה שבור.

מציאות רחוקה הנה את שוב איתי, טווה שבילים של זכרונות באצבעותיך על גבי החשוף, הבל פיך מרטיט ומסמר את שיער עורפי,

חפץ אני כי תדעי חפץ אני כי תדעי שבכל פעם שאני עוזב את הדירה אני בודק בתיבת הדואר לראות אם השארת לי אושר במעטפה, שכל ילדה יפה שחולפת על פניי ברחוב אני רואה בה את צלמך, שבכל יום אני מצפה מקוה ומתבדה.