"..הפלישה החמישית לאירלנד הייתה פלישת הטואטה דה
דנאן. על-פי "ספר הפלישות", היו הטואטה דה דנאן
צאצאיהם של אנשי נמד שנמלטו אל "האיים הצפוניים של
העולם". פירוש המילים "טואטה דה דנאן" הוא "אנשי
האל", והביטוי משמש בכתבים איריים קדומים הן לתיאור
עם ישראל והן לתיאור "האלים הישנים". פירוש המילה
"דנאן" מוטל בספק, ויש המייחסים אותה לאלה המצרית
דאנו."
מתוך "המיתולוגיה האירית"
מאת יהודה ולבנה ליטני,
הוצאת 'מפה', 2002
היה פעם עולם שבו הכל היה פשוט; רק רגשות מאוד
בסיסיים היו קיימים בו. לא הרבה גיוון- אהבה, שנאה,
נקמה, כאב תשוקה ועוד כל מני דברים, שסטיפן דדאלוס-
גיבורו של ג'יימס ג'ויס ב"דיוקן האמן כאיש צעיר"-
היה מכנה "רגשות סטאטיים". כמה נוח היה זה לחיות אז.
פעם, אהבה היתה טהורה יותר ממי תהום ושנאה היתה
בוערת יותר מאש. פעם, חרב מלוטשת ואומץ לב היו ערובה
לניצחון בקרב. פעם, למשורר היה מעמד אריסטוקראטי
ולנגן נבל היו תכונות מאגיות. פעם הכל היה פשוט
יותר.
היום, אם אתה מסתובב עם חרב מלוטשת וצמיד זהב מגולף
אתה לא גיבור מלחמה אלא ערס. היום, הרגשות הטהורים
מלבטים ומאשמה נמצאים רק בטלנובלות. אבל אנו,
הטוענים לחסות בענווה תחת הכינוי המגאלומני "טואטה
דה דנאן", ננסה להחזיר את תהילת העבר ולהשכיח את
מרור ההווה. עד כמה שאפשר, כמובן.
הנפשות הפועלות האחראיות לעמוד הזה הן:
נטאליקה היבשר במכחולים
http://www.stage.co.il/a/NetallicaHibsher
קליאונה דאנגן בעטים
http://www.stage.co.il/a/CliodhnaDungan
