|
תומר בן ארי נולד בשנת 1986 בת"א. שם חי כל חייו ושם
הוא מתעתד להמשיך לחיות כל חייו. מצייר קריקטורות
מאז שהוא זוכר את עצמו והחל לכתוב רק בצבא. כמו כן
נמשך לציורים אבסטרקטיים שאינו יכול להסביר את פשרם
שפורצים ממנו ברגעים בהם המוזה נוחתת.הצד האמנותי
שבו מתבטא גם בנגינה בגיטרה- קצת לפני גיל 17 החל
ללמוד, אך אינו יוצר בתחום זה אלא בעיקר מפריע
לשכנים בין 14:00 ל 16:00. הוא אוהב לגלות דברים
חדשים ודעות חדשות. הלוואי והמוזה הייתה נוחתת יותר,
אפילו נחיתת אונס התרסקותית שכזו, רק שתבוא לבקר...
השמות ביצירות בדיוניים כמובן.
אני אדם שמאוד מעריך יצירתיות. אני לא סובל העתקות
בוטות וגם פחות בוטות, במיוחד אם מכחישים אותן. אם
יצירה שלי נראית דומה ליצירה אחרת, ידועה או לא- זה
מקרי. אפשרי ששני אנשים יחשבו על אותו רעיון, לא? לא
הייתי מרגיש נוח להעלות יצירה שבבסיסה העתקה.
תגובות תתקבלנה בברכה ( ביקורת חיובית או בונה
בלבד.. כל דבר אחר יתקבל בקללת שמיים )
"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בתכנון
תוכניות אחרות "
( ג'ון לנון )
"200 דולר ל-50 כדורים."
"וזה באמת הולך להשפיע על הרגשות שלי?" הוסיף.
"ראית 'אלאדין'? נכון הג'יני אומר לו שהוא יכול להגשים לו כל
משאלה כל עוד היא חומרית וזה? אז פה זה להיפך - תוכל להגשים
כמעט כל מה שתרצה בתחום הרוחני אם תשתמש בזה בחוכמה..."
|
בהדרגה התחילו להתחבר לי פיסות הפאזל של קרן והרגשתי שאני מכיר
אותה כבר שנים. צחקנו המון ביחד, בדיחות כאלה שהצחיקו אותה
ואותי הרבה יותר ממה שהצחיקו כל אחד אחר. הייתה בינינו הבנה
מיוחדת, כאילו יש לנו תדר משלנו עליו אנחנו משדרים זו לזה
|
'עם מי יש לי העונג?', שאל בטון שקט ומפתה.
'זה סטינג! סטינג עכשיו נישק לי את היד! סטינג מדבר איתי,
סטינג שואל אותי לשמי!' חשבה לעצמה ליסה וענתה בנונשלנטיות
המרבית שיכלה לגייס.
|
ניגשתי ופתחתי את הדלת. מולי עמד... אני, רק שהוא היה לבוש
ושהיו לו דפים ביד. "שלום גדי", אמר לי הבחור שאני רואה בדרך
כלל בראי. לא היה זכור לי שעישנתי חומר אסור כלשהו ואחרי
שצבטתי את עצמי מספר פעמים הבנתי שאני ער לחלוטין.
|
פקידת הקבלה לא שואלת שאלות, היא רואה שאני מחכה לה. אני
מתיישב על ספה ומיד קם, ומתיישב שוב וקם שוב. אני מושיט אצבע
רועדת לפי ומתחיל לכסוס ציפורן בקדחתנות. אני מפסיק בזמן לפני
שאני מתחיל לדמם. אם הייתי מעשן לבטח הייתי מצית עכשיו סיגריה
|
משקפי שמש נחו לה על הראש והשיער שלה היה אסוף בצורה לא מוקפדת
- כאילו הרוח הכניסה לה אותו לעיניים אז היא לקחה סיכה ואספה
אותו תוך שנייה בעצלנות, רק כדי להיפטר ממנו. היא היתה שקועה
בספר ולא שמה לב שהתקרבתי ואפילו לא כשהתיישבתי לידה.
|
"מה שקורה עכשיו זה שהדורות מתחילים להתחלף, ואותה שכבה שפעם
הייתה חסרת השפעה עומדת לנהל את העולם, והאותות כבר נראים בכל
מקום. זמרי המחאה שלכם, העיתונאים, אתם עצמכם, כולכם ניסיתם
להזהיר, לשווא. 'דור מזוין' אמר פעם זמר ישראלי, וכל כך אהבתי
את ההגדרה הקולעת."
|
Transient remnants of bliss
float
like ship wrecks
trying to cling on to the surface
|
מטונפת שלי,
אני לא רוצה אף אחת אחרת.
אני רואה דרך הניכור שלך,
וטוב לי כאן, איתך , בבועה.
|
בוא נגרוס עד אור הבוקר
בוא נקליד חזק עד השמים
|
תני לי לתהות על קנקנך
אחר כך מזגי לתוכי שפיות
|
תעמדי מולי, עם כל השלמות הזאת שלך
תבהי בי במבט לא מפוענח
ותנשכי שפה
|
להיכנס למכונית ולצאת לדרך המוכרת,
בהלך רוח לא מומלץ לנהיגה.
לדעת מה כנראה מחכה לי כשידמם המנוע
|
בואי ניצור לנו זיכרון אחד נעים לרפואה.
לרגע תשמטי את קורות היום והעבר
ותרשי לחום שבינינו להבריח לעברי חיוך קטן
|
לפני חודשיים וחצי בערך ציפור חרבנה לי על היד כשהלכתי בפארק
עם חבר טוב. אומרים שזה מביא מזל. אני אומר שזו אמונה טפלה
שצמחה מתוך הצורך של אנשים לנחם את עצמם שיש סיבה למה דווקא
עליהם חרבנה הציפור.יאללה, אמרתי. בוא, מזל. בוא נראה אותך.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
נ
נמ
נמא
נמאס מנחמן
מאומן !!! |
|
