|
הכל התחיל בשיר Hey You של Pink Floyd. הפריטה על
הגיטרה הטריפה אותו. מאז ... כלום כבר לא היה אותו
דבר !
מהר מאד הוא עבר את השלבים שכל גיטריסט מתחיל עובר,
ניגן את כל השירים שכולם מנגנים קצת לד זפלין, ביטלס
וכו'. מהר מאד הוא הבין שהוא מחפש משהו אחר.
הוא מצא את עצמו כותב ומלחין חומר מקורי. בהתחלה
בהשראה של מוסיקה ספרדית (דיוויד ברוזה בעיקר), אך
עם הזמן השתנה הסגנון והוא גיבש לעצמו סגנון משלו.
קחוני שמיים בצל אידיכים,
אפרוש לי כנפיים, אהייה שמחתכם
|
ואת, מוצאת עוד רגע וניגשת אל הדף.
ובעיני רוחך את רואה את הכל.
|
כמו אגם, שלעולם לא מתמלא, ובגללי
|
מקורות התקווה הם אוסף של כלל רצונותיו של האדם,
הווה אומר - הנשמה.
|
את עוד ישנה. אני יודע.
מרגיש אותך גם כשאת לא לצידי, מדמיין אותך שפוכה על הכרית.
פתאום את מחייכת.
כן, את מרגישה אותי מלטף אותך.
|
יהיה גם רגע שהשניות תרצדנה לי בראש.
ואחר כך?
אחר כך רק נצח ...
רק את ואני וכל העולם כאילו עומד לו מלכת.
|
מסתבר, שטעית גם זו הפעם
כי את שוב, פה לבד ואת בוכה.
|
התנפצות, משק כנפיים נפילה
אכזבה, כאבים, מהתחלה צריך לבנות
|
ליבי נוגע בליבך ילדה קטנה שלי
|
כשאת באה, ידיים מלטפות
רגליים יחפות, ואת כל כך קרובה
כשאת נעה, מחשבות מתעופפות
קווי הגוף חדים כשאת רוקדת
|
אל תשכח, למה למסע יצאת
ותפנים את הדברים ששם מצאת
בנכר, על הר של איזה אל ידוע
ששמר, על מאמינים של בודהא
|
כיתבו ביחד מנגינות, ציירו ביחד על המים
קבלות ונתינות, מבחנים מהשמיים
|
נקרע, מבפנים כשאת אומרת
שאת עוד מעט גומרת
ונוגעת בתקרה
|
שוב מטר אכזבות, מרסק את הכנפיים איתן את דואה
שוב משבר אהבות, לא חיים לא שמיים נפילה אדירה
|
|
|
כמה זבל היה
בערב במה
האחרון.
המנקה בתאטרון
תמונע |
|
