|
שלומות.
חילזון מ. זועם נולד ב-1989. לא נוטה להשתמש הרבה
באות ש'.
פרפר נחמד בשבילו היא יצירת אומנות.
מסיבה לא מוגדרת הוא יודע לנגן את שיר הפתיחה של בוב
הבנאי.
הוא טוען בתוקף כי מיכל ינאי היא אלוהים, או לפחות
אישתו.
עד עתה הוא מחפש הוכחות לכך שזה כן נעים לראות גן
סגור.
השפיעו ומשפיעים (רשימה מאוד מתעדכנת, לא כתובה לפי
סדר חשיבות וגנובה מהחתולה השחורה)-
שלומי שבן, הבילויים, משינה, קורט קוביין (נדוש,
אה?), ניק קייב, יונתן גפן, ברק פלדמן ויוני בלוך,
חנוך לוין, מוניקה סקס (בשיר אחד!).
החלום הזה השפיע על כל דבר שהוא עשה. הוא ראה את החלום. הוא
נשם את החלום. לא פעם הוא היה בטוח שמכונת הכתיבה שלו,
"אלכסנדר דיומא" הישנה והטובה, מאיימת לתקוף אותו.
|
Let's just play pretend
Inside our castle made of sand
This is not what we call the end.
|
מסתכל על השפתיים
שנישקתי אתמול
אלה שגורמות לכל דבר
להראות טוב
אפילו הדם
זורם מתוכן
כמו לצלילי וואלס.
|
אז את מביטה
על שקיעת החמה
באור דימדומים אפלולי
ועוד קלישאה
כל דבר שישמע טוב.
|
שמעתי אותך
בוכה חרישית
בחוץ לילה חסר כוכבים
|
קו האופק מתארך כמו צבא
של נורות ניאון
את משעינה ראשך אליו
אני משעין את שלי אל החלון.
|
הוא ניסה להרוג אותה במילים.
לכלבה לא הגיע לחיות.
אך סכין,
הוא הבחין,
באותיות דפוס שחורות
חדה הרבה פחות.
|
כשעוד יש הרגשה שצריך
צריך להטיל את האשמה.
קל להתחבא מאחורי עקרונות
קל לך להחביא את הגופות באדמה.
|
נראה עכשיו כאילו
גם הטעויות חוזרות
באבק הזה של המבוכה.
בכל זאת,
בחורף את שמחה.
|
|
|
במה לי
במה לי
במה לי כתמתמה
אני שולח סלוגן
נקעתי את הבוהן
עיזרו לי,
הצילו, אני גם
דמות בדויה
זוזו לסטרי, נער
מתבגר בעברו,
משווע לתשומת לב
מתוך הרגל |
|
