|
 this town isn't big enough for the two of us |
טוב שכן טוב משן בינה כלואה.
השיחה הסתיימה. הטלפון כבה. הדמעות שנקוו וקיוו, התייבשו, אולי
מרוב בושה.
הג'ינס נפשט, הטרנינג נלבש, היה עדיין לח מחבל הכביסה,
עניין לה את קצה ציפורנה ומצפונה.
|
לעתים רחוקות נהגה האם לבקר בשוק מחנה יהודה בירושלים. בדרך
כלל הייתה מסתפקת ברכישת מצרכים הכרחיים בלבד מהצרכנייה
המקומית, לרוב בימי חמישי, לקראת הקידוש של ערב שבת.
|
במגע הרגעי של לחיצת כף ידה, חש את רכותן. הן היו חלקות כמו
שויפו בנייר זכוכית עדין, נעדרות טביעות אצבעות.
כך גם היה מבטה. ריק, עמום, אטום, עלום.
|
יש בי מחשבות על הרום של העולם
יש לי טענות אל הרום של הסרוויס
שירה הומוריסטית זולגת דמעות
|
|
|
נשים. אי אפשר
איתן, ואסור
להרוג אותן |
|
