|
 117588021
זהו סיפור קצרצר על ילידת 87 (רק עבור הפרוטוקול),
נקרא לה טקילה סאנרייז (על שם אהבתה לטיפה המרה). אי
כותבת על עצמה בגוף שלישי רק בגלל שיש לה פיצול
אישיות כרוני, או שאולי זה לי?!? בכל מקרה, היא
הייתה ועדיין מכורה קריטית לקפאין (קוקה קולה).
ערכים כלשהם אין לה, אבל חוק אחד כן: אין קפאין, אין
כלום!
פרט לזה, יש לי רק שני דברים להגיד לכם:
1. אל תספר את כל מה שאתה יודע!
אני יושבת מולה ומסתכלת... הירח מאיר את פניה, שאני רגילה כל
כך לראות. פנים בלי הבעה, בלי רגש, בלי כלום. בת חמש עשרה עם
עיניים של בת עשרים וחמש. רק הן, שני כדורי אש בוערים בפניה
הקפואים של מלכת הקרח. עיני נמר שמבטן חודר עמוק...
|
הסומק על פניו של אוליבר קיבל צבע שני עז, ותחושת הפחד שאחזה
בו קודם לכן הפכה לזעם אימים, שהעלה בו יצרים שלא חווה מעולם.
האמת היחידה שאוליבר ידע עכשיו, הייתה שהגיע שעתו לנקום את
נקמתו. הוא לא ידע איך, אך היה רק דבר אחד שהיה עליו לעשות...
|
100 מטר: האוטובוס עוצר. חייל במדים יורד, סוף סוף!
|
I have never seen a fire, which burns this hot while being
covered by a frozen coat of ice.
|
The ones of them we love the most
are those we never knew
|
"כביש סואן תחת שמים כחולים"
ואני יושבת על גשר, כותבת שירים
|
ומאז הוא הלך, עכשיו הוא רחוק
הוא כבר איננו ניצב אל מולי
רק שפתיי דואבות לטעמו המתוק
של...
|
איך אל כה אדיר וכל יכול
ישקע את עמו הנבחר בחול?
כיצד אל המחולל אותות ונסים
ישכך אנשיו ויותירם אנוסים?
|
ארץ לא נודעת
היא לבנו שמכבר נדם
אודם הורד שלנו, הוא קוצים הנוטפים דם
|
לחלומי הגעת כמו מלאך אל שופט
ואת נפשי הצלת מתלאות האמת
וביום ההוא, בו אחזור למציאות
לא אדע אם עוד רודפני אותו הסיוט
|
מככבים הם בסרט, בלבן ושחור
משניים להם רק השמיים
לא נפגשים, לא בחושך או באור
רק לעתים בהשתקפות על המים
|
הוא הולך ברחוב, ידו סביב כתפיה
היא לא מיוחדת ולא שונה
הוא מרעיף מתנות, ונושק על שפתיה
של אותה נערה שקנה
הוא הולך ברחוב, אך הפעם לבד
|
|
|
לפעמים, אני
מרגישה בלתי
נראית |
|
