[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טניה רבינוביץ
 NovemberRain

אל היוצרים המוערכים על ידי טניה רבינוביץאל היוצרים המעריכים את טניה רבינוביץ
Isn't it weird"
Isn't it strange
Even though we're just two strangers on this
runaway train
We're both trying to find a place in the sun
We've lived in the shadows, but doesn't everyone
Isn't it strange how we all feel a little bit
weird sometimes
Yeah, ooh
Isn't it hard, standing in the rain
Yeah you're on the verge of going crazy and your
heart's in pain
No one can hear, but you're screaming so loud
You feel like you're all alone in a faceless
crowd
Isn't it strange how we all get a little bit weird
sometimes
Whoa, sitting on the side, waiting for a sign,
hoping that my luck will change
Reaching for a hand that'll understand, someone
who feels the same
When you live in a cookie cutter world, being
different is a sin
So you don't stand out, but you don't fit in
Weird
Whoa, sitting on the side, waiting for a sign,
hoping that my luck will change
Whoa, reaching for a hand that'll understand,
someone who feels the same
When you live in a cookie cutter world, if you're
different you can't win
So you don't stand out and you don't fit in
Ooh, isn't it strange
How we all feel a little bit weird
Strange, how we all get a little bit
Strange, how we all feel a little bit weird,
sometimes
Oooh, just a little bit weird sometimes
"


23 שנים אדם עלי אדמות.
19 שנים ישראלית גאה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
איך?
שוכחים מהכול ומכולם
מקשיבים לעצמנו, לגופנו
מחליטים בעצמנו
מה טוב לנו ומה לא...

בדידות
דברים שאני מרגישה,
רווים בכאב ובבלבול,
דברים שלעתים נראים אפילו לי כה גדולים ובלתי מובנים,
אותם דברים נסתרים במעמקי נפשי,
שהעולם איננו מסוגל לראות או להבין...

געגוע
כל תא בגוף רוצה בגופך
כל פיסת עור משתוקקת לעורך
כל פעימת לב חסרה את לבך
כל דממת אלחוט מתאווה לקולך

תחושתי
רוצה לפרוש כנפיים ולעוף
בלעדיך
רוצה לצמוח
בלעדיך...

מצב
שעות רבות חולפות להן
במחשבות עליך
עיניים עייפות עודן מחפשות אחר זוהר עינייך
ידיים קרות מתגעגעות לחום ידייך

מצב
גירדתי אותך חתיכה אחר חתיכה מלבי
ניטרלתי עצמי מזכרונות עליך
עקרתי כל רגש וכל תחושה שאי פעם הצלחת לעורר בי
ניתקתי חיי מחייך.

ייסורים
חריטות השנים
פורצות בגופי, בתוכי
כשם מתפרצים הגלים
אל תוך זרועות החופים
משאירים בם סימנים חלושים
ומותירים אחריהם עקבות.

כמיהה
אני פה, ואתה שם,
ואנו כה רחוקים אך גם כה קרובים...
ובינינו - הזמן, המרחק,
ואתה עדיין לא חוזר, וליבי אט-אט נשחק.

יחסים
ושוב, אתה שואל למה הדמעות,
ופתאום, אני עצמי לא יודעת למה הן זולגות,
איכשהו מבטך תמיד מצליח להשכיח ממני את כל הצרות,
לפתע, מרגישה אני שוב בטוחה, בזרועותיך המחבקות והמגינות.

אכזבה
כל כך הרבה הבטחות הבטחת ככה סתם
עכשיו תגיד לי אתה אם באמת היה טעם
הרי ידעת שרק בזכות ההבטחות הללו מפיך לבי עודו פועם
אבל המשכת בשלך ואולי שכחת שגם אני אדם
כל כך קל כביכול, פשוט אמרת "אני מבטיח" ובזה זה תם.

כמיהה
הלוואי והיו אלו ידיך
שנוגעות בגופי ברוך
הלוואי והיה זה חום גופך
שמקרין על גופי הקר

כאב
שוכבת בחושך,
מיטה חמה, בחורה קרה.
עוצמת זוג עיניים עייפות,
מדמיינת אותך שרוע לצדי,
עיניך הכחולות פקוחות לרווחה.

שואה
כל העולם שתק,
אך השמיים ראו הכול.

ייסורים
עזבי אותי מקוללת
למה שלא תצאי כבר מגופי אותך אני שואלת
מה עשיתי לך על שעונש כזה אני מקבלת
למה אותי את קוטלת
בנפשי ובגופי מחבלת.

הרהור
יש בי כל כך הרבה יותר ממה שאנשים חושבים
יש בי כל כך הרבה יותר ממה שאנשים יודעים

רומנטיקה
לחוש
בלי לגעת
לרחף
בלי לנשק
להרגיש
בלי לעשות אהבה...

ייסורים
לא רוצה לנשום אותך
לא רוצה להרגיש אותך
לא רוצה להיות שלך
לא רוצה שתהיה שלי

הרהור
עומדת בזכות עצמי
על שתי רגליים מוצקות
וממשיכה הלאה...
חזקה מתמיד
מהירה מהרוח

תחושתי
מפחדת
לנסות שוב
לפתוח דף חדש
להתחיל הכל מהתחלה
להיפתח...

וידוי
ביקשנו לנסות
רצינו לתת הזדמנות,
הזדמנות אחת יחידה
חבים זאת לעצמנו
מהססת...

מצב
לו רק ידעת כמה אפור אני מרגישה עכשיו
תדע אם רק תסתכל באפרורית השמיים בעת סערת סתיו
אולי אז תבין שכשאתה אינך יותר מהשמיים הנני סוערת
אולי אז תראה שבלעדיך כל כולי נושרת ונשברת.

ארוטי
נטול רגש
ללא חרטה.
ליל אמש
בתוך עלטה

תחושתי
קשה לי כל כך
אני צריכה זמן
זקוקה לו כאויר לנשימה
אבל אתם תמיד רצים לאנשהו
חייבים להספיק הכל
כי הזמן בורח...

מצב
אתה בתוכי
רעדתי
שתי נשמות רועדות
לרקע אהבה קצובה בחושך
הרעד ממשיך
הופך לאחר...

געגוע
קצת יותר משבוע בלעדיך,
בלי מגע ידייך,
בלי שפתיי על שפתייך,
ורק אותו השקט שנשאר אחריך.

ייסורים
רק תגיד כבר משהו!
אל תמשיך לשתוק כל הזמן.
השתיקה שלך הורגת אותי, אוכלת אותי מבפנים,
ואינני מסוגלת לשאת זאת עוד,
אינני מסוגלת,
לא עוד, לא עוד...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
כשאת מחייכת
אני מחייכת יחד אתך
כשאת בוכה
דמעותיי זולגות יחד עם שלך
כשאת כואבת
לי כואב עוד יותר...

חוסר אונים
אתם מסרבים לעזור לעצמכם
ואתם לא נותנים גם לי לעזור לכם
לו רק לא הייתי נפגעת גם אני מכם
לו רק לא הייתם שוברים את כנפיי
אבל שברתם.

יסורים
מאסה נפשי מהסתובבות תמידית
בעולם של פרצופים צבועים
סולדת אני מהבעות מזויפות
ומאנשים אשר מנסים להתחזות לאחרים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה




קרמה רעה
לספאמרים. כל
עסק שמפרסם
בספאם, פושט
רגל.
ככה, כי אפשר.


הקופירייטר של
אלוהים מפיל
פצצות


תרומה לבמה





יוצר מס' 37535. בבמה מאז 23/6/04 21:29

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטניה רבינוביץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה